ארנולד דניאל
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ארנולד דניאל, עד 1902 שנוולד- Schönwald[1] (בהונגרית: Dániel Arnold; טטה, 15 בספטמבר 1878[2] –Leatherhead, בריטניה, דצמבר 1967 או פברואר 1968) היה כלכלן יהודי-הונגרי, עיתונאי וסופר.
ביוגרפיה
ארנולד שנוולד נולד במשפחה יהודית כבנם של מור דוד שנוולד ושל ליאונרה סרווש. הוא למד באוניברסיטת בודפשט (כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד) ואז קטע את לימודיו ועבר לקריירה של עיתונאות. בתחילת המאה ה-20 הצטרף לתנועה הסוציאל -דמוקרטית, ואז בשנת 1905, למפלגה הסוציאל -דמוקרטית ההונגרית (MSZDP). בקונגרס ה-12 של המפלגה הוא דגל בארגון האיכרים העניים והלאומים השונים בהונגריה. הוא עסק גם בנושא החקלאות, ומאמריו הופיעו באופן קבוע בכתב העת ה"מאה העשרים" (Huszadik Század).
ב-31 באוקטובר 1909, בבודפשט, נשא לאישה את תרזה אלואיז אנגלסמן, בתם של פאל אנגלסמן ושל אנה לאנגהמר.[3] בסתיו 1918 (מהפיכת החרציות) הציע למפלגה את חלוקת הקרקעות. דניאל יצא לחו"ל בפברואר 1919 והתגורר תחילה בשווייץ ולאחר מכן בווינה. הוא התיישב בצ'כוסלובקיה בשנת 1934, משם נסע מאוחר יותר לבריטניה.
בשנות ה-20 של המאה ה-20 הוא בא שוב בקשר עם ה-MSZDP והשתתף בהכנת התוכנית החקלאית של המפלגה בשנת 1930. דניאל הפך מאוחר יותר למומחה חקלאי עבור ממשלת בריטניה ובמהלך מלחמת העולם השנייה היה קשור בלונדון להגירה האנטי-פשיסטית ההונגרית לבריטניה. ארנולד דניאל פרסם בממלכה המאוחדת מחקרים בנושאים חקלאיים בשנות ה-40 של המאה ה-20 והיה מרצה קבוע במועדון ההונגרי בלונדון.
עבודותיו העיקריות
- משימות הסוציאליזם החקלאי ההונגרי (ספרייה של המאה העשרים, 1906)
- מקור התרבות הראשון הוא חקלאות (בודפשט, 1907)
- כדור הארץ והחברה (הספרייה לסוציולוגיה, בודפשט, 1911)
- ייצור עודף (בודפשט, 1913)
- Das Vordringen der Agrardemokratie in Europa und die Lage des Grossgrundbesitzes in Ungarn (Archiv für Sozialwissenschaft und Sozialpolitik, (ארכיון לרווחה חברתית ומדיניות חברתית, 1929)
- משבר חקלאי וגורלו של העם ההונגרי (בודפשט, 1931)
לקריאה נוספת
- Berényi Zsuzsanna Ágnes: Budapest és a szabadkőművesség. Budapest, Szerző, 2005
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002., a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Unitárius kislexikon. Budapest, Magyar Egyháztörténeti Enciklopédia Munkaközösség, 1999
- Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. [Részben 2. javított és bővített kiadás + Álnévlexikon] Budapest, Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000
- Magyar nagylexikon VI. (Csen–Ec). Főszerk. Berényi Gábor. Budapest: Magyar Nagylexikon. 1998. ISBN 963-85773-2-0
- Borbándi Gyula: Nyugati magyar irodalmi lexikon és bibliográfia. Budapest, Hitel, 1992
- Révai új lexikona V. (Cza–D). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 2000. ISBN 963-927-216-7
- Tolnai világlexikona. Budapest, Magyar Kereskedelmi Közlöny, 1912-1919
- Tolnai új világlexikona. Budapest, Tolnai, 1926-1933
- Új magyar életrajzi lexikon II. (D–Gy). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2001. ISBN 963-547-414-8
קישורים חיצוניים
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשי אגנש קניירש)Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967.
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. ארנולד דניאל
- נתוניו במוזיאון הספרותי פטפי.
הערות שוליים
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 138218/1902. Forrás:MNL-OL 30791. mikrofilm 501. kép 3. karton. Névváltoztatási kimutatások 1902. év 48. oldal 26. sor
- ^ "Születési bejegyzése a tata-tóvárosi izraelita hitközség születési akv. 41/1878. folyószáma alatt".
- ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. VI. ker. állami házassági akv. 1246/1909. folyószáma alatt.
