ארנב אנגורה
 | |
| ארץ מוצא | טורקיה |
|---|---|
| תפוצה | בעיקר באירופה |
| תכונות | |
| משקל | 2–5.5 ק"ג |
| תוחלת חיים | 7–12 שנים |
| מיון | |
| משפחה | ארנביים |
ארנב אנגורה (באנגלית: Angora rabbit) הוא זן של ארנב מבוית שמקורו בטורקיה. במשקל 2–5.5 ק"ג, ארנב אנגורה הוא אחד מגזעי הארנב שבויתו ראשונים.[1] ארנב אנגורה בוית בעיקר בשביל הצמר שלו שנקרא צמר אנגורה. צמר זה נאסף על ידי גילוח, הברשה, או מריטה. מפני שארנבים בדרך כלל לא גורמים לאלרגיות אצל אנשים, צמר זה נפוץ יחסית. לארנב האנגורה יש 12 תתי זן, ו-4 מהם מוכרים על ידי איגוד מגדלי הארנבים האמריקאי.
ארנב האנגורה בוית לראשונה באנקרה (הידועה היסטורית בשם אנגורה), בטורקיה של ימינו, וידוע שהובא לצרפת בשנת 1723. ארנב אנגורה הפך לחיית מחמד פופולרית של המלוכה הצרפתית באמצע המאה ה-18, וארנבי האנגורה התפשטו לחלקים אחרים באירופה עד סוף המאה.[2]
בארצות הברית בגדים עשויים צמר ארנבות אנגורה היו פופולריים מאז שהגיעו לראשונה בתחילת המאה ה-20. אך רק במהלך מלחמת העולם השנייה התרחב הייצור המקומי כדי לענות על הביקוש ליותר מ-60,000 ק"ג בשנה. סיב משי רך זה עורר עניין רב, ומהר מאוד אנשים התאהבו בצמר אנגורה.[3]
ארנבי אנגורה מגודלים בעיקר בזכות צמרן, שהוא משיי ורך. בקוטר של 14–16 מיקרון בלבד, צמר זה דומה לקשמיר בעדינות וברכות למגע.[4] צמר ארנב אנגורה מבוגר בריא יגדל כ-3 סנטימטרים לחודש. טיפוח קבוע הכרחי כדי למנוע מהסיבים להשתלב וליצור קשרים על הארנב, מה שגורם לאי נוחות ועלול לגרום לכאב ואף לזיהום. צמר האנגורה נבצר (נקטף או נגזז) כל שלושה עד ארבעה חודשים לאורך השנה.[5]
צמר אנגורה עשוי להיאסף מעת לעת על ידי אספת השערות מתוך הפרווה שיוצאות באופן טבעי. קציר מלא נעשה על ידי גזירת הפרווה עם מספריים קטנים. גזירה מתחילה בדרך כלל בראש, עוברת מהכתפיים לזנב. לאחר מכן הופכים את הארנב ואת החלק התחתון גוזרים מזנב לסנטר. בין 12 אונקיות (340 גרם) לבין 18 אונקיות (510 גרם) צמר ניתן לקצור מאנגורה ענקית.[6]
זני האנגורה מתחלקים ל-4 שמוכרים על ידי איגוד מגדלי הארנבים האמריקאים: אנגורה ענקית, סאטן אנגורה, אנגורה צרפתית ואנגורה אנגלית. ו-8 גזעים שבפיתוח או כבר מוכרים במדינות אחרות: אנגורה גרמנית, אנגורה סינית, אנגורה פינית, אנגורה יפנית, אנגורה רוסית, סנט לוסיאן אנגורה, אנגורה שווייצרית, אנגורה הולנדית.
ארנב אנגורה אוכל בעיקר חציר לארנבים, בדרך כלל חציר שיבולת שועל, או חציר הרים. חציר מהווה מעל 85% מתזונת הארנב כששאר המרכיבים הם כופתיות, ירקות ומעט פירות.
אורך החיים הצפוי של ארנב אנגורה הוא בין 7 ל-12 שנים, אך זה משתנה בהתאם לגזע המסוים.
קישורים חיצוניים
- מידע נוסף על ארנבי אנגורה
הערות שוליים
- ^ Whitman, Bob D., Domestic rabbits & their histories : breeds of the world, Leawood, KS: Leathers Pub, 2004, מסת"ב 1-58597-275-4
- ^ myrabbit, ארנב אנגורה - האם יש ארנבי אנגורה בארץ?, באתר MyRabbit, 2 בדצמבר 2010
- ^ J. I. McNitt, S. D. Lukefahr, P. R. Cheeke, N. M. Patton, Rabbit production, Wallingford: CABI, עמ' 265–273, מסת"ב 978-1-78064-012-9
- ^ United Nations Treaty Series, UN, 2002-12-31, עמ' 75–75, מסת"ב 978-92-1-045595-4
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Angora Wool, Scientific American 3, 1848-08-19, עמ' 381–381 doi: 10.1038/scientificamerican08191848-381f - ^ Herrmann S., Wortmann G., Wortmann F.J., CHARACTERISTICS OF ANGORA RABBIT FIBRE 1 - THE INFLUENCE OF FIBRE ORIGIN ON FIBRE AND MEDULLA DIAMETER IN ANGORA WOOL, World Rabbit Science 4, 2 ביולי 2010 doi: 10.4995/wrs.1996.287
33670885ארנב אנגורה