ארמנדו פיירוצ'י
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוזיקאי ריקה. ארמנדו פיירוצ'י (באיטלקית: Fra Armando Pierucci, נולד ב-3 בספטמבר 1935 במויה, מאיולאטי-ספונטיני, במחוז אנקונה באיטליה) הוא מלחין, נגן עוגב ומנצח מקהלה איטלקי, נזיר פרנציסקני. הוא התמחה במוזיקה כנסייתית וחי 30 שנה בארץ ישראל, בה פעל כנגן עוגב של כנסיית הקבר בירושלים וכפרופסור למוזיקה ליטורגית בסמינר הרומי-קתולי Studium Theologicum Hyerosolymitanum בירושלים.
קורות חיים
פיירוצ'י נולד בשנת 1935 בחבל מארקה שבאיטליה, ביישוב מויה (Moie) שבמאיולאטי-ספונטיני במחוז אנקונה, כבנם של ארמנדו פיירוצ'י ושל דיאמנטה לבית דוניני. בגיל 10 אחרי שהתייתם מאביו נכנס לסמינר הפרנצסקני בסאסופראטו. ב-16 במרץ 1950, בגיל 15, נכנס פיירוצ'י כנזיר למנזר הפרנציסקני יעקב הקדוש. ב-19 בספטמבר 1957 נדר את נדריו הקבועים כנזיר במנזר בייזי וב-13 ביולי 1958 הוסמך ככומר.
הוא למד בעיקר הלחנה, נגינת פסנתר ועוגב, מזמור גרגוריאני, מוזיקה מקהלתית וניצוח מקהלות במכון האפיפיורי למוזיקה כנסייתית ברומא, בקונסרבטוריון סן פייטרו של נאפולי ובקונסרבטוריון הממלכתי על שם ג'אוקינו רוסיני בפזארו. הוא היה תלמידם של וינצ'נצו די דונאטו (אחד מתלמידיו של אוטורינו רספיגי) להרמוניה ושל ארג'נציו יוריו להלחנה.
הוא לימד נגינה והלחנה לעוגב בקונסרבטוריון רוסיני בפזארו. רבים מתלמידיו הפכו למורים באקדמיות למוזיקה ברחבי איטליה. פיירוצ'י הופיע במנצח מקהלות וברסיטלים לעוגב באיטליה, ביוון, בקפריסין, במצרים ובישראל.
החל משנת 1988 הוא פעל כנגן עוגב בכנסיית הקבר בירושלים וכפרופסור למזמור גרגוריאני ומוזיקה כנסייתית בסמינר התאולוגי הרומי-קתולי בירושלים. הוא כיהן בו כמנהל המכון למוזיקה "מגניפיקט" אותו הקים בירושלים בשנת 1995 ושבו לומדים כמאה-מאתיים תלמידים ושרוב מוריו הם ישראלים, רבים מהם יוצאי חבר המדינות. פיירוצ'י התגורר במנזר הפרנקציסקני סן סלוודור בירושלים. בשנת 2015 חזר לאיטליה מסיבות בריאות והתיישב במנזר בפרנציסקני סנטה קתרינה ביישוב פבריאני.[1]
בשנים 1989–1999 הוא היה העורך הראשי של המגזין הדו-חודשי La Terra Santa (ארץ הקודש) של משמורת ארץ הקודש. ב-11 בדצמבר 1997 מאמר שפרסם בכתב העת, שבו הביע את האמונה שהיהודים ייעלמו בעתיד, משך ביקורת בעיתון האיטלקי "קוריירה דלה סרה".
יצירות
יצירות קוליות באיטלקית
- 4 Cori su testo di Salvatore Quasimodo ( 4 שירי מקהלה על טקסטים מאת סלווטורה קווזימודו)
יצירות קוליות בלטינית
- Missa de Angelis Pacis בלטינית
- Missa Regina Pacis בלטינית
- Missa Magnificabant Omnes בלטינית
- Missa Sancti Antoni בלטינית
- Mater misericordiae בלטינית
- In Fractione panis בלטינית
*Notre Dame de Noel בלטינית
יצירות קוליות בערבית
- מיסה עממית Messa popolare - בערבית - ל־3-4 קולות מעורבים, מקבלה ועוגב
- Missa Regina Palestinae מיסת מלכת פלסטין - בערבית ל־3-4 קולות מעורבים, מקבלה ועוגב
- Tota Pulchra כולה יפה - בערבית -
- סונטה לעוגב ולמקהלה
- Hymnal ספר המנונים - 580 שירים ערביים מעובדים לעוגב
- Zahr Er-Rahm (15 שירים לקול ולפסנתר)
יצירות קוליות ברוסית
- Via Crucis (קנטטה לסולנים, מקהלה ועוגב) למילים של המשוררת רגינה דריאבה (1998)
- De Profundis (קנטטה לסופרנו, מקהלה קאמרית, רביעיית מיתרים, חליל וקונטרבס) למילים של רגינה דריאבה (2001)
אחרות
- Callido verde (קאלידו ירוק)
- Quaderno d’Organo 14 composizioni per organo (מחברת לעוגב - 14 יצירות לעוגב)
- קבורת משה על הר בנו - קנטטה לשני סולנים, מקהלה, רביעיית כלי קשת, חליל ואבוב
- "'Le Sette Parole di Gesù in croce' שבע המלים של ישו על הצלב
- Sinfonia eucaristica
- Mahtak ash-Shark - ארבעה קטעים לפסנתר ל4 ידיים
- הקנטטה La terra dei fioretti לסולנים, מקהלה, אבוב, חצוצרה ועוגב
פרסים ואותות הוקרה
- 2009 - אות מסדר הכוכב לסולידריות בדרגת אביר - מטעם הרפובליקה האיטלקית. טקס הענקת האות התקיים באוניברסיטת אל-קודס בירושלים.
דיסקוגרפיה
- Via Crucis
- 1999 בבריטניה - Franciscan Road - in Naxos Music Library - מוזיקה במנזר הפרנציסקני סן סלוודור בירושלים
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה
- על המכון מגניפיקט מיסודו של ארמנדו פיירוצ'י(הקישור אינו פעיל) באתר proterrasancta
- קטע מ-Via Crucis מאת פיירוצ'י באתר youtube
- ראיון בשנת 2004
הערות שוליים
- ^ ראיון בעיתוןpesaro notizie 11.12.2015
30110030ארמנדו פיירוצ'י