ארמון השיש (סנקט פטרבורג)

ארמון השיש (ברוסית: Мраморный дворец) הוא אחד מן הארמונות הנאו-קלאסיים הראשונים בסנקט פטרבורג. הארמון נמצא בין שדה מרס לרחוב גדת הנהר נייבה, מעט מזרחית לארמון מיכאיל החדש. הארמון נבנה על ידי הדוכס גריגורי גריגורייביץ אורלוב (1734-1783), מאהבה של יקטרינה הגדולה ואיש האצולה החזק ביותר ברוסיה בשנות ה-60 של המאה ה-18. בניית הארמון החלה בשנת 1768 לפי תוכניות של האדריכל האיטלקי אנטוניו רינאלדי אשר סייע בעיצוב ארמון קזרטה, סמוך לנאפולי. הארמון ניכר בשילוב שבין עיטורים עשירים וממדי ענק קלאסיים, עיצוב אשר רינאלדי יצר ככל הנראה בהשפעת האדריכל האיטלקי לואיג'י ונוויטלי, אשר תחתיו עבד בתחילת דרכו באיטליה.

הארמון קיבל את שמו בהשראת עיטורי השיש רב הגוונים מהם נבנה. קומת הקרקע בנויה מאבן גרניט בעלת גבישים גסים אשר הובאה מפינלנד ואשר עומדת בניגוד לפילסטרים העשויים שיש שהובא מחבל קרליה, לכותרות ולזרים העשויים שיש מהרי אורל. לוחות שיש בעל ורידים אפורים כחלחלים מהרי אורל מפרידים בין הקומות, בעוד כדים קישוטיים עשויים דולומיט הובאו מטאלין.

קווי המתאר של הארמון הם בצורת טרפז: כל אחת מארבע חזיתותיו, אף שהיא סימטרית, היא בעלת עיצוב ייחודי. באחת החזיתות מוסתרת חצר אשר בה הוצגה בין השנים 1937 עד 1992 מכונית משוריינת אשר שירתה את לנין בתקופת מהפכת אוקטובר. היום בולט בחצר פסל רוכב על סוס של אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה, יצירתו הידועה ביותר של הפסל פאול טרובצקוי, אשר עמד בעבר בכיכר שבחזית תחנת הרכבת במוסקבה.

בתקופה הסובייטית היה הארמון משכן למשרד העבודה (1917–1919), האקדמיה לאומנות חומרית (1919–1936), ומוזיאון לנין (1937–1991). בימינו הארמון משמש לתערוכות קבועות של המוזיאון הרוסי, בהן "אומנים זרים ברוסיה (במאות ה-18 וה-19)" ו"מוזיאון פטר לודוויג במוזיאון הרוסי", בה מוצגות תמונות של אנדי וורהול ואומני פופ ארט בולטים אחרים.