ארכיפלג אלכסנדר
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| קואורדינטות | 56°40′00″N 134°05′00″W / 56.66667°N 134.08333°W |
ארכיפלג אלכסנדר (Архипелаг Александра) הוא ארכיפלג ארוך באורך 480 קילומטרים, או קבוצת איים, בצפון אמריקה מול החוף הדרום-מזרחי של אלסקה. הוא מכיל כ-1,100 איים, שהם פסגות הרי החוף השקועים ויורדים באופן תלול מהאוקיינוס השקט. תעלות ופיורדים עמוקים מפרידים בין האיים ומנתקים אותם מהיבשת. החלק הצפוני של המעבר הפנימי מוגן באיים כשהוא מתפתל דרכם.
באיים יש חופים לא סדירים, תלולים ויערות גשם ירוקי-עד וצפופים, ורובם נגישים רק באמצעות סירה או מטוס. הרוב המכריע של האיים הם חלק מהיער הלאומי טונגס.
על פי סדר שטח קרקע, האיים הגדולים כוללים את איי נסיך ויילס, אי צ'יצ'גאגוב, אי האדמירליות, איי בראנוב, איי רווילאגיגדו, האי קופריאנוב, איי קויואי, איי אטולין, האי דאל, וראנגל, מיטקוב, זארמבו, קוסיוסקו, קרוזוף, אנט, גרווינה ואיי יעקובי. כל האיים מחוספסים, מיוערים בצפיפות ויש בהם שפע של חיות בר.
עמי טלינגיט וקאיגן היידה הם ילידי האזור. תושבי הצימשיאן שנמצאו באי אנט אינם במקור מהאזור, לאחר שהיגרו לכאן מקולומביה הבריטית בסוף המאה ה-19.
קטצ'יקן וסיטקה הם הערים הגדולות על האיים. השכונות המאוכלסות ביותר בעיירה הגדולה ביותר באזור, ג'ונו, נמצאות ביבשת, אם כי חלקים מהעיר שוכנים גם באי דאגלס, שהוא חלק מהארכיפלג.
תיירות, דייג וכריתת עצים הם הענפים העיקריים של האיים.
היסטוריה
האירופי הראשון שפקד את הארכיפלג היה הנווט הרוסי אלכסיי צ'יריקוב בשנת 1741, שראה את חופי נויס ואיי בייקר (שניהם מול החוף המערבי של איי הנסיך ויילס), כמו גם את קרוזוף, בראנוב, צ'יצ'אגוב ואיי יעקובי.[1] בשנת 1774 ראה חואן חוסה פרז הרננדס את החוף הדרומי של אי דאל,[2] ואילו חואן פרנסיסקו דה לה בודגה וקודארה נכנס למפרץ בוקארלי מול איי נסיך ויילס בשנה שלאחר מכן.[3] בשנת 1792 ג'קינטו קאאמניו ראה את האי רווילאגגיידו ואת איי גראווינה וגילה את מיצר קלרנס.[4] ג'ורג' ונקובר ואנשיו עשו סקר מקיף של הארכיפלג בשנת 1793 ובשנת 1794, תוך שהם ממפים את איי הארכיפלג.[5] תוך עשור הרוסים יחצו את מיצר פריל המפריד בין איי צ'יצ'אגוב ובראנוב ובעשורים שלאחר מכן ימצאו את המיצרים והמעברים המפרידים בין כמה מהאיים הגדולים האחרים. תרשים רוסי משנת 1844 מציג את קופריאנוב שנפרדו מאי מיטקוף ואתולין, וראנגל, וורונקובסקי ואיי זארמבו נפרדים זה מזה.
הארכיפלג היה מוקד של סחר הפרוות הימי בראשית המאה ה-19. השליטה באיים עברה מרוסיה לארצות הברית עם רכישת אלסקה בשנת 1867.
על פי מילון שמות המקומות באלסקה של דונלד אורת' (עמוד 64), ארכיפלג אלכסנדר קיבל את שמו ממשאל שנערך בשנת 1867 והוא נקרא על שם הצאר אלכסנדר השני. במפה משנת 1860 של אמריקה הרוסית (אלסקה), קבוצת האי מכונה ארכיפלג המלך ג'ורג' השלישי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Golder, Frank Alfred and Leonhard Stejneger (1922). Bering's voyages: an account of the efforts of the Russians to determine the relation of Asia and America. New York: American Geographical Society.
- ^ Hayes, Derek (2001). Historical atlas of the North Pacific Ocean: maps of discovery and scientific exploration, 1500-2000. Vancouver: Douglas & McIntyre.
- ^ Hayes, Derek (1999). Historical altas of the Pacific Northwest: Maps of exploration and discovery; British Columbia, Washington, Oregon, Alaska, Yukon. Seattle: Sasquatch Books.
- ^ Hayes, Derek (2004). America Discovered: A Historical Atlas of North American Exploration. Vancouver: Douglas & McIntyre.
- ^ Vancouver, George, and John Vancouver (1801). A voyage of discovery to the North Pacific ocean, and round the world. London: J. Stockdale.
26804391ארכיפלג אלכסנדר