אריה קופלמן
 | |
| קופלמן בשנת 2005 | |
| לידה |
23 בספטמבר 1938 ברוקליין, מסצ'וסטס |
|---|---|
| פטירה |
7 באוקטובר 2024 (בגיל 86) מנהטן,  ניו יורק |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| מקום מגורים | מנהטן, ניו יורק |
| פעילות בולטת |
|
| ידוע בשל | תרומתו הכלכלית לחברת שאנל |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות | 1963–2008 (כ־45 שנים) |
| מקצוע | איש עסקים ופילנטרופ |
| תקופת כהונה |
|
| השקפה דתית | יהודי |
| בת זוג | קורין "קוקו" פרנקו |
| מספר צאצאים | 2 |
אריה ל. קופלמן (באנגלית: Arie L. Kopelman; 23 בספטמבר 1938 - 7 באוקטובר 2024) היה איש עסקים ופילנתרופ יהודי-אמריקאי. הוא כיהן כנשיא ומנהל התפעול הראשי של שאנל מ-1986 עד פרישתו ב-2004. לאחר פרישתו הוא נשאר בשאנל כסגן יו"ר הדירקטוריון עד 2008.[1]
חיים וקריירה
קופלמן נולד ב-23 בספטמבר 1938 בברוקליין, מסצ'וסטס, להורים יהודים, פרנק ורות קופלמן.[1] פרנק קופלמן, בוגר בית הספר למשפטים בהרווארד, עסק במשפטים, היה פרופסור באוניברסיטת בוסטון והיה השופט הצעיר ביותר שמונה בתולדות המדינה כשמונה לשופט בבוסטון. [2] אחיו התאום של אריה קופלמן, דייוויד קופלמן, הלך בדרכו של אביהם, למד בהרווארד לתואר בוגר במשפטים, והמשיך להיות שופט. [3]
לאחר שאריה למד בבית הספר הלטיני של בוסטון ובית הספר וויליסטון נורת'המפטון, סיים קופלמן את לימודי תואר בוגר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס [4] ובהמשך השלים תואר מוסמך במנהל עסקים מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת קולומביה. [5] העבודה הראשונה שלו אחרי בית הספר לעסקים הייתה עבודה בתוכנית ההכשרה של פרוקטר אנד גמבל, במטה שלהם בסינסינטי, אוהיו. [6] לאחר שלוש שנים בחברה, הוא הפך למנהל תיקי לקוחות בחברת הפרסום Doyle Dane Bernbach (שנקראת גם DDB Worldwide), [7] בחברה, במהלך 20 השנים הבאות הוא עלה בסולם הדרגות והגיע לתפקיד סגן יו"ר ולאחר מכן לתפקיד מנכ"ל החברה. במהלך כהונתו ב-DDB העולמית, קופלמן עבד עם הלקוחות JB Liquors, Heinz Ketchup ו-Chanel, שהיו מהלקוחות הגדולים שלו.
בשנת 1985, הבעלים של חברת שאנל הצרפתית, אלן ורטהיימר וז'ראר ורטהיימר, שכרו את קופלמן לתפקיד נשיא ומנהל התפעול של שאנל בע"מ לעבודה במטה שלהם בניו יורק. בשלב זה, לקופלמן כבר היו יחסי עבודה של 14 שנים עם שאנל, במסגרת עבודתו בחברת הפרסום DDB, שם הוא יצר קמפיינים פרסומיים עבור המותג שאנל. במהלך 19 השנים הבאות בשאנל, קופלמן הגדיל את המותג והרחיב את עסקי הליבה הקמעונאיים, הבשמים, הקוסמטיקה, טיפוח העור, המשקפיים והאביזרים, והפך את שאנל לחברה המכניסה והמרוויחה מיליארדי דולרים. בתחילת הקריירה של קופלמן בשאנל, למותג היו שני מותגי בוטיק עצמאיים וההכנסות השנתיות של שאנל עמדו על 357 מיליון דולר. עד לפרישתו, היו לשאנל 17 מותגי בוטיק בארצות הברית ובשנת 2014, שאנל דיווחה על מכירות שנתיות בהיקף של 7 מיליארד דולר. [8]
במהלך כהונתו כנשיא, החברה יצרה ושיווקה את הבשמים Coco, Coco Mademoiselle, Chance, Allure, Allure for Men, Cristalle, Egoiste ו-Egoiste Platinum. הבושם קוקו מדמואזל מדורג לרוב בין הבשמים הנמכרים ביותר בעולם. [9] [10] קופלמן היה אחראי על אסטרטגיית המותג שאנל מספר 5. קופלמן ניסח את הסכם התמיכה הרב-פלטפורמות של שאנל מס. 5, לחמש שנים עם ניקול קידמן בתור הפנים של הבושם, שבעבורו יצר הבמאי באז לורמן עם ניקול פרסומות בטלוויזיה. [11]
חיים אישיים ומותו
קופלמן היה נשוי לקורין "קוקו" פרנקו. קוקו, שאביה היה איש עסקים ממוצא יווני ואמה צרפתייה, הייתה בת למשפחה יהודית ספרדית. [12]
לזוג קופלמן נולדו שני ילדים, סופרת רבי המכר עבור הניו יורק טיימס והשחקנית יוצרת התוכנית Odd Mom Out, ג'יל קרגמן (נשואה לאיש העסקים האמריקאי הארי קרגמן). ויועץ האמנות והשחקן ויל קופלמן, הנשוי לעורכת מגזין האפנה ווג, אלכסנדרה מיכלר. בעבר הוא היה נשוי לשחקנית דרו ברימור. לאריה קופלמן ופרנקו יש שישה נכדים. הם גרו באפר איסט סייד של מנהטן בניו יורק ובנוסף היה להם בית בננטקט.[13] [14]
אריה קופלמן נפטר מסרטן הלבלב, ב-7 באוקטובר 2024, בגיל 86.[15]
פילנתרופיה ופרסים
קופלמן היה חבר במספר ארגוני צדקה אזרחיים בניו יורק ובארצות הברית. בינואר 1989, קופלמן מונה על ידי הנשיא רונלד רייגן למועצת מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה. [16]
קופלמן היה חתן פרס היכל התהילה של "קרן הבישום" (FiFi) בשנת 2005, וזכה בשלושה פרסי "מועצת מעצבי האופנה של אמריקה" (CFDA). [17] בשנת 2000, הוענק לו פרס "Living Landmark" על ידי ארגון New York Landmarks Conservancy. [18]
מ-1994 עד 2017, קופלמן כיהן בתפקיד יו"ר "תערוכת העתיקות החורפית בעיר ניו יורק". הוא זכה להערכה על כך שהצליח לשנות את פני התערוכה באמצעות הוספת הנהגה חדשה ותשתיות, והכנסת סוחרים חדשים לשורותיה. [19] [20]
בנוסף, קופלמן כיהן במועצת המפקחים של בית הספר לעסקים באוניברסיטת קולומביה, [21] וכן במועצת המנהלים של בית הספר סנט ברנרד לבנים בעיר ניו יורק, האגודה לאמנות העירונית, ובית ההתיישבות של איסט סייד ( East Side Settlement House ).[22] הוא היה נשיא מועצת המנהלים של אגודת ההיסטוריה של ננטקט.[22] כמו גם היה חבר בדירקטוריון המייסד של המחוז ההיסטורי של אפר איסט סייד, כיהן במועצת המנהלים של פרסי חברת היינץ [23] ובמועצת המנהלים של בית הספר האמריקאי לבלט בעיר ניו יורק. [24] קוקו, אשתו של קופלמן למדה בבית הספר בילדותה ויש שם סטודיו על שם קופלמן. [25]
קישורים חיצוניים
- דור גבאי, היה אחראי לבשמים המוכרים בעולם: הנשיא היהודי של שאנל הלך לעולמו, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2024
- מערכת ice, אבל בעולם העסקים: קופלמן המנהל המיתולוגי בן ה-86 הלך לעולמו, באתר אייס, 9 באוקטובר 2024
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Lisa Lockwood, Arie Kopelman, Former President of Chanel, Dies at 86, WWD, 2024-10-08 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Frank Kopelman%2C 86 Was special justice%2C lawyer". secure.pqarchiver.com. אורכב מ-המקור ב-17 באפריל 2016. נבדק ב-5 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Boston Area Mediation, Hon. David H. Kopelman". www.bostonareamediation.com. נבדק ב-5 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Distinguished Alumnus/a Award". Johns Hopkins University Alumni Association. נבדק ב-29 במרץ 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Defining Columbia Business School (August 2006)". Columbia Business School. נבדק ב-29 במרץ 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lazarus, George (26 ביוני 1991). "Chanel's Egoiste Doubles Its Appeal". Chicago Tribune. נבדק ב-29 במרץ 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hoffman, Jan (19 בינואר 2000). "PUBLIC LIVES; Exciting, Despite Wealth and Good Taste". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-5 באפריל 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ DevonPendleton, Devon Pendleton (11 בספטמבר 2015). "Chanel Profit Beats Rivals and Makes Owners $3 Billion Richer in 2015". Bloomberg.com. נבדק ב-5 באפריל 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Lewis, Amy (11 בספטמבר 2023). "The Most Popular Perfumes in the World, From France to Japan". Birdie. נבדק ב-29 במרץ 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Fine, Jenny B; Manso, James (25 בפברואר 2022). "The 10 Greatest Fragrances of All Time". WWD: Women's Wear Daily. נבדק ב-29 במרץ 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ WWD Staff (באוקטובר 2004). "Challenge for Chiquet: Growing Chanel Brand After Kopelman Success". WWD (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-6 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Interfaith Celebrities: Upcoming Celebrity Nuptials - InterfaithFamily.com". www.interfaithfamily.com. אורכב מ-המקור ב-12 במאי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Barrymore, Drew (2015). Wildflower. New York: Dutton. p. 261. ISBN 9781101983799. OCLC 904421431.
I walked into the apartment on the Upper East Side for the first time during spring. Will and I had been dating only a few months. It was my maiden voyage into his parents' place, which he lived in as a child.
- ^ "Architectural Digest: 26 Beautiful and Beachy Shingle Style Homes". 30 באפריל 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lockwood, Lisa (8 באוקטובר 2024). "Arie Kopelman, Former President of Chanel, Dies at 86". Women's Wear Daily. נבדק ב-8 באוקטובר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "10 Appointed to Holocaust Council". Jewish Telegraphic Agency. 26 בינואר 1989. נבדק ב-6 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The 33rd Annual FiFi Awards". Beauty Packaging Magazine. נבדק ב-6 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Barron, James (28 בספטמבר 2000). "PUBLIC LIVES". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-6 באפריל 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Garced, Kristi (25 בינואר 2013). "Winter Antiques Show Opens at Park Avenue Armory". WWD (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-6 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "ArtfixDaily: Arie L. Kopelman Named Chairman Emeritus of the Winter Antiques Show and Honored by East Side House Settlement".
- ^ "Arie L. Kopelman: Executive Profile & Biography – Businessweek". www.bloomberg.com. נבדק ב-6 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 22.0 22.1 Hale, Alison. "Arie Kopelman – Improper Bostonian". www.improper.com. נבדק ב-6 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Heinz Awards :: Board of Directors". www.heinzawards.net. נבדק ב-6 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The School Of American Ballet Holds 2015 Workshop Performance Benefit | Out And About | Within The City". www.hamptons.com. 15 ביוני 2015. נבדק ב-6 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Magsino, Isiah (24 בפברואר 2024). "Coco Kopelman Reflects on Her Time at the School of American Ballet: "This is a Degas Painting"". Town & Country. נבדק ב-29 במרץ 2024.
{{cite news}}: (עזרה)
39815920אריה קופלמן