ננטקט

ננטקט
Nantucket
	ננטקט ב-2004
נתונים גאוגרפיים
מיקום	40 קילומטרים מדרום לקייפ קוד במסצ'וסטס
גובה מרבי	33 מטר
נתונים מדיניים
מדינה	ארצות הברית
עיר ראשית	ננטקט
מגלה	אדמירל ברתולומיאו גוסנולד
תאריך גילוי	1602

ננטקט (באנגלית: Nantucket) הוא אי באוקיינוס האטלנטי, כ-40 קילומטרים מדרום לקייפ קוד במסצ'וסטס, ארצות הברית. שטח האי 123 קילומטרים רבועים והוא מתנשא לגובה של 33 מטרים מעל פני הים בלבד. האי נודע במיוחד כאתר היסטורי לאומי (National Historic Landmark) כמרכז העולמי של ציד הלווייתנים במאות ה-18 וה-19^[1] וכנמל הבית של הספינה הספרותית "פקווד" ברומן של הרמן מלוויל, "מובי דיק". באי מופעל שדה תעופה (Nantucket Memorial Airport) וחברת תעופה (Nantucket Airlines) מפעילה אליו טיסות סדירות מקייפ קוד.

היסטוריה

תושבי האי המקוריים היו בני שבט הוָומפּאָנוֹאָג (Wampanoag) ושם האי בלשונם הוא "ארץ רחוקה".

האי התגלה יחד עם שכנו מרתה'ס ויניארד בשנת 1602 על ידי האדמירל ברתולומיאו גוסנולד (Bartholomew Gosnold) שסיפח אותו לכתר הבריטי. בשנת 1641 רכש את האי תומאס מת'יוס וסיפח אותו למדינת ניו יורק. ההתיישבות באי החלה ב-1659 על ידי מתיישבים מאגודת הידידים ("קוויקרים") ממסצ'וסטס וב-1671 הוכרזה בו עיר. ניסיונות לפתח באי חקלאות נכשלו ויישוביו הפכו לתחנות דיגים עונתיות.

במאה ה-18 הפך ננטקט למרכז עולמי של ציד לווייתנים והפך לאחד המקומות העשירים ביותר בארצות הברית ולאחד מרכוזי מתקני ההפקה הגדולים בעולם לשמן לווייתנים, לחֵלֶב הראשתן גדול-הראש ולענבר אפור. בשנים אלה פקדו את נמל ננטקט בעונת ההפקה 150 ספינות בעונה. נמל ננטקט היה הנמל האטלנטי העמוס ביותר לאחר ניו יורק ובוסטון.

ב-1846 פרצה שרפה שהרסה לחלוטין את העיר העיקרית באי. בשנות החמישים של המאה ה-19 פגע משבר כלכלי בענף ציד הלווייתנים, עקב מעבר לשימוש באמצעי אנרגיה אחרים לתאורה. בשל כך התדרדר מצב האי, האוכלוסייה קטנה והפכה ענייה יותר ומבנים רבים ננטשו. בדיעבד, סייע הדבר לשימורם של מבנים ומתקנים שנותרו כפי שהיו בלא פיתוח עד אמצע המאה ה-20, דבר שהפך את המרכז ההיסטורי של ננטקט לאחד הגדולים ביותר בארצות הברית. לקראת סוף המאה ה-19 החלה להווצר באי תעשיית תיירות ונופש מרפא בזכות אויר הים הצלול וטבילה במי האוקיינוס.

בשנות ה-50 של המאה ה-20, במקביל לצמיחתו של האי השכן, מרתה'ס ויניארד, כאתר נופש, התקדמה גם הפיכתו של ננטקט לאתר תיירות, נופש ומורשת.