אריאלה בהלול-דימנד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אריאלה בהלול-דימנד (נולדה ב-8 בפברואר 1956 בחיפה) היא סופרת ומשוררת ישראלית. היא ניהלה את בית הספר הפתוח בחיפה[1][2] במשך 21 שנה.

ביוגרפיה

בהלול-דימנד נולדה בחיפה לאמה, בקי בהלול לבית עבאדי, ולאביה, יוסף בהלול, שכיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בנצרת[3]. היא בוגרת בית הספר תיכון עירוני ה', בעלת תואר ראשון בספרות עברית וחינוך, ותואר שני במנהלת החינוך ותוכניות לימודים, שניהם מטעם אוניברסיטת חיפה.

בהלול-דימנד היא בוגרת סדנאות כתיבה, ביניהן הסדנה של יעקב בסר. שיריה פורסמו בכתבי העת עתון 77 ומאזניים. פרסמה ארבעה ספרים. שני רומנים, ספר שירה וספר בו כינסה את האימיילים שכתבה לצוות המורות והמורים שלה כשהייתה מנהלת בית ספר.

במשך שנים שימשה כמורה ומחנכת בבתי ספר יסודיים בירושלים, בית-שמש וחיפה, והייתה מרצה במכללה האקדמית גורדון. בשנת 1995 התמנתה להיות מנהלת בית הספר הפתוח ע"ש בארי בחיפה, וניהלה אותו במשך עשרים ואחת שנים. בהלול-דימנד הצעידה את בית הספר להישגים רבים. בשנים בהן ניהלה את בית הספר הוא התרחב, ועבר ממקום מושבו בשכונת הדר הכרמל אל שכונת נווה שאנן, נפתחו בו חטיבה צעירה (מערכת גנים בבית הספר) וחטיבת ביניים, ומספר התלמידים בו צמח מ-65, בראשית כהונתה, ל-540 עם סיומה בשנת 2015.

מאז פרישתה מניהול בית-הספר בהלול-דימנד מלווה מנהלים וצוותי מורים בתחומי פדגוגיה שונים, ומתנדבת בקהילה בתחומי חינוך וחברה.

בהלול-דימנד נשואה לעמי דימנד, ואם לרועי והדר.

ספריה

  • נוצה אחר נוצה קדח האור, הוצאת עיתון 77. (שירה) (1996).
  • דויד ובת דודו[4], הוצאת עיתון 77. (רומן) (2013).
  • בתנאי שתבואי[5][6], הוצאת גוונים. (רומן) (2016).
  • אי של מילים[7], הוצאת אופיר ביכורים. (מיילים שנכתבו למורי בית הספר) (2017).

לקריאה נוספת

  • אריאלה בהלול-דימנד ב"החיפאים" - לקסיקון אישים ודמויות בחיפה[8] בעריכת שי חורב
  • על נוצה אחר נוצה קדח האור - יעקב בסר, (1996). "הכתיבה היא ההקשבה לקול האחר שבתוכי", משא, ינואר 1996.
  • על נוצה אחר נוצה קדח האור - שמעון אדף, (1996). "על מגע ועל חוסר נגיעה", עיתון 77, גיליון 194, עמ' 7.
  • על דויד ובת דודו - אדיבי-שושן, אסתי, (2013). "הגוף שלי חיכה למילים"[9], עיתון 77, גיליון 369–370.
  • על בתנאי שתבואי - אדיבי-שושן, אסתי, (2016). "להיכנס לים ולחפש דווקא מערבולות", עיתון 77, גיליון 390.

רשימות ביקורת שכתבה

  • "נקי מסלסול ממיותר", על איך זינג ווי א פייגאלע מאת פנחס שדה, עיתון 77, גיליון 158, עמ' 5.(1993).
  • "הוא מעדיף משורר", על עיין מאת מרדכי גלדמן, עיתון 77, גיליון 168, עמ' 11. (1994).
  • "כלאחר יד מהכובע יצא תינוק" על געגועי לקיסינג'ר מאת אתגר קרת, עיתון 77, גיליון 178, עמ' 6. (1994).
  • "ללא מעצורים", על צוואר העצב מאת יהודית פז, עיתון 77, גיליון 192. עמ' 9.(1996).
  • "השקט והסערה", על פריחה פראית מאת אהרון אפלפלד, עיתון 77, גיליון 290, עמ' 16–17.(2004).
  • "הרועד ללא דופן", על חיי אחינועם מאת דנה אמיר, עיתון 77, גיליון 294, עמ' 11. (2004).
  • על לנדוד אחרי רמזים קטנים מאת מרגו פארן, עיתון 77, גיליון 327–328. (2008).
  • "הלב כאלקטרון חופשי" על השקת ספינת ציפייה מאת חגית בת אליעזר, עיתון 77, גיליון 332, עמ' 9. (2008).
  • "אדם בלי צלקת הוא אדם בלי סבר" על והזעם עוד לא נדם ועל ארץ הגמא מאת אהרון אפלפלד, עיתון 77, גיליון 340, עמ' 6. (2009).
  • "זרוע בתוך זרוע" על נר מהלך מאת יעקב בוצ'ן, עיתון 77, גיליון 365. עמ' 14. (2013).
  • "שתי איילות בגוף אחד" על חלום אין סופי מאת יעקב בוצ'ן, עיתון 77, גיליון 394, עמ' 22–23. (2017).
  • "הלוחשות לגברים", על שלוש הגבירות מאת ר. מיפו, עיתון 77, גיליון 396, עמ' 16–17. (2017).
  • "בלי תמונת סיום", על בולענים מאת יאיר הראל, עיתון 77, גיליון 400, עמ' 22. (2018).
  • "יושב על הגדר", על המועמד מאת מירון איזקסון, עיתון 77, גיליון 403, עמ' 9. (2018).
  • "למכור שלג לאינואיטים" על ככל שיתיר הזמן" מאת אריאלה גולדמינץ, עיתון 77, גיליון 407, עמ' 14. (2019).
  • "בחינת האימהות", על צערו העתיק של הירח מאת נעמה דעי, עיתון 77, גיליון 412, עמ' 24–25. (2020).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32391020אריאלה בהלול-דימנד