ארטאשס הראשון, מלך ארמניה
ארטאשס הראשון (ביוונית: Άρταξίας בארמנית: Արտաշես; המאה ה-2 לפנה"ס) היה מלך ארמניה, ומייסד ממלכת ארמניה.
ביוגרפיה
לאחר כיבושה של ממלכת אוררטו בידי מדי, וכיבושה של מדי בידי מלך אנשאן כורש הגדול, הפכה ארמניה לסטראפיה נידחת בתוך הממלכה האחמנית. הממלכה האחמנית נכבשה בידי אלכסנדר הגדול מלך מוקדון, ובכלל זה ארמניה. אלכסנדר, לא ביקר מעולם בארמניה, אולם הסטראפ שלה נכנע לפניו כפי שבחרו לעשות סטראפים פרסיים רבים אחרים. ארמניה, הפכה למחוז נידח בתוך האימפריה הסלווקית. היא הייתה מחולקת ל"ממלכות" רבות,[1] שהיו ככל הנראה שושלות מקומיות.[2] המלך הסלווקי אנטיוכוס השלישי (הגדול), מינה מתישהו בין 200-209 לפנה"ס את ארטאשס כסטרטגוס של ארמניה.
לפני כן לא ידוע דבר על ארטאשס. הוא מילא את שליחותו בנאמנות, אולם לאחר שבשנת 191 לפנה"ס הובס אנטיוכוס בקרב מגנסיה, מרדו בו ארטאשס והכתיר עצמו כמלך ארמניה. ארטאשס, איחד את הארמנים, וקבע גבול מסודר לממלכתו. הרומאים, הכירו בממלכתו כפי שהכירו במרבית הממלכות שמרדו בשלטון הסלווקי.[3] כמו כן, מקורות מסוימים רומזים שארטאשס אירח בחצרו את המצביא הקרתגי המפורסם חניבעל ברקה. על פי המסופר חניבעל סייע לארטאשס לבנות עיר שסטראבון מכנה "ארטקססטה" על שם המלך, ופלוטרכוס מכנה "קרתגו שבארמניה". לא ברור במה סייע חניבעל בבניית העיר, סטראבון רק כותב שהעיר: "נבנתה בידי חניבעל",[4] ופלוטרכוס מכנה אותה: "מעשה ידיו של חניבעל הגדול שבאויבי רומא".[5] ידיעה זו סותרת ידיעה אחרת על פיה חניבעל שהה אותה תקופה בכרתים.[6]
ארטאשס, הנהיג בממלכתו שפה אחידה שהייתה ככל הנראה מבוססת על ארמית.[2] ברוב הכתובות הארמניות מאותה תקופה הוא מכונה "ארתחששתא". ארטאשס גם בנה ערים וייסד מקדשים, והשושלת שלו עתידה להחזיק מעמד עד אמצע ימי הביניים. ההיסטוריון הארמני מובסס חורנאצי מספר, כי האלאנים, עם נודד ממוצא איראני פלשו לארמניה בתקופת שלטונו של ארטאשס. ארטאשס, יצא לקרב מול האלאנים הביס אותם ואף לקח בשבי את בנו של מלך האלאנים. מלך האלאנים נאלץ להסכים להסכם שלום עם ארטאשס, אולם ארטאשס לא הסכים לתנאי אחד, להחזיר את השבוי. בתגובה, הנסיכה האלאנית סאטאניק (Satenik) נעמדה על שפת הנהר מול מחנהו של ארטאשס והפצירה בו לשחרר את אחיה. ארטאשס נשבה ביופיה של סאטאניק, והסכים לשחרר את אחיה בתמורה לידה. מלך האלאנים השיב לו שאצל האלאנים מקובל שהחתן "חוטף" את הכלה. ארטאשס, על פי המסופר לקח חבל מעור, והשליך אותו אל הגדה השנייה של הנהר. החבל נכרך סביב מותניה של הנסיכה והוא לקח אותה למחנה שלו. החתונה נחגגה בפאר והדר, על ראש החתן נשפכה מקלחת של זהב, ועל ראש הכלה מקלחת של פנינים.
סאטאניק, ילדה לארטאשס שישה בנים. בנו הבכור טיגראנס הראשון ירש אותו. טיגראנס היה שליט פחות מוצלח מאביו, ובימיו גברה השפעת האימפריה הפרתית בממלכה. נכדו טיגראנס הגדול, הצליח להביס את הפרתים, ולהפוך את ארמניה לאימפריה אדירה, אולם גם הוא הובס בסוף הפעם בידי הרומאים. עם זאת ממלכת ארמניה המשיכה להתקיים עוד שנים רבות.
קישורים חיצוניים
- היסטוריה של ארמניה ב"אתר ארמניה"
- ארטאשס הראשון באנציקלופדיה איראניקה (באנגלית)
- המלך ארטאשס באתר armenians.com (באנגלית)
- ארטאשס הראשון במכון ללימודים ארמניים (באנגלית)
- ארטאשס הראשון באנציקלופדיית פאולי-ויסובה (בגרמנית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ פליניוס הזקן, "תולדות הטבע", 6.9.
- ^ 2.0 2.1 ארטאשס הראשון באנציקלופדיה איראניקה.
- ^ סטראבון, ספר אחד עשר, 14, 15.
- ^ סטראבון, ספר אחד עשר, 14, 6.
- ^ פלוטרכוס, "חיי לוקלוס", 31.
- ^ קורנליוס נפוס, "חניבעל", 9.
31196839ארטאשס הראשון, מלך ארמניה