ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נחוצה קריאה ביקורתית, כפי שממחישה עריכתי זו.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נחוצה קריאה ביקורתית, כפי שממחישה עריכתי זו.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל מאגד את כלל המהנדסים, האדריכלים ומנהלי הפרויקטים העצמאיים בישראל.

הארגון מאגד עצמאיים בתחומי ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה ופועל לקידום זכויותיהם וענייניהם העסקיים, בהיבטים משפטיים, כלכליים וציבוריים.

היסטוריה

הארגון נוסד בשנת 1986 כעמותה אשר נשאה את השם "איגוד האקדמאים העצמאיים במקצועות ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה בישראל", ועם הזמן שונה שמה לשם הנוכחי.

הארגון קבע את משכנו בבית המהנדס, ברחוב דיזנגוף בתל אביב.

בתחילת שנות השמונים התקיימה אספה כללית של אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים, במהלכה מונה מהנדס אלדד בוקשפן לטפל בבעיות הייחודיות של העוסקים העצמאיים במקצועות ההנדסה והאדריכלות.

עד לאותה תקופה הופקד הטיפול בנושא בידי פקיד, שהועסק באגודה במשרה חלקית. עם מינויו של בוקשפן חלה התפתחות משמעותית בנושא ובהמשך אף הוקמה עמותה מקבילה לאגודה, אשר הטיפול בעצמאיים במקצועות ההנדסה והאדריכלות היה ייעודה העיקרי.

בוקשפן כיהן במשך שתי קדנציות כיו"ר ארגון העצמאיים הראשון ונחשב למייסד הארגון.

ארבע שנים מאוחר יותר, בשנת 1986, נרשם הארגון כעמותה אחת, אשר בראשה עמד אלדד בוקשפן. הארגון הוכיח את עצמו לראשונה בשנות האינפלציה הגדולה: מזמיני העבודה (ביניהם גם משרדי הממשלה) שילמו את שכר העבודה באיחור רב - וכשהכסף הגיע הוא כבר היה שחוק וחסר כל ערך. מאבק הארגון בנושא הצליח, התשלומים החלו להגיע בזמן – והארגון קיבל הכרה כארגון בעל עמדה, נוכחות ומשקל רב.

מנקודה זו ואילך החל הארגון לקבץ לתוכו נציגים מאיגודים שונים, להציב יעדים לשיפור האינטרסים העסקיים והכלכליים של חבריו ולקיים דיאלוגים עקרוניים עם נציגי המערכת הכלכלית והפוליטית בישראל. בהמשך אף פעל הארגון להקמת גוף רחב יותר - אשר כלל את מרבית ארגוני העצמאיים בארץ - וסלל את הדרך להקמת לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל.

בשנים האחרונות פועל הארגון בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים, מוסדיים ואחרים. כמו כן, בשנת 2004 נרשם הארגון כחבר ב-Fidic, ארגון מהנדסים ויועצים בינלאומי המאגד אנשי מקצוע מכ-62 מדינות ברחבי העולם. בנוסף לכך, הארגון משתף פעולה עם "להב" - שיתוף פעולה שהניב הישגים רבים, כגון הקמת קרן השתלמות לעצמאיים, עדכון תעריף ש"ע, יצירת הסדר פנסיוני חדש לעצמאיים, ניהול מאבק מול האוצר להחלת מס הכנסה שלילי גם על עצמאיים ועוד.

מבנה הארגון

בארגון חברים מעל 2,700 חברים בעלי משרדי תכנון, ייעוץ ופיקוח, המעסיקים יחדיו כ-40 אלף אנשי מקצוע מתחומי ההנדסה, האדריכלות והניהול. הנהלתו מורכבת מנציגי האיגודים החברים בארגון, המקדמים באמצעותו - בוועדות השונות - את האינטרסים הייחודיים של חברי הארגון. לארגון ועד מנהל פעיל, ועדת ביקורת, ועדת בוררים ומומחים, ועדת משרדים צעירים וכן ועדות הפועלות אד-הוק. מהנדס שמואל אנגל מכהן כיושב-ראש הארגון זו קדנציה שלישית, עו"ד ליאור בר-און מכהן כמנכ"ל הנוכחי ומהנדס אלדד בוקשפן, מייסד הארגון, מכהן בו כנשיא מייסד.

איגודים החברים בארגון

ברשימת 17 האיגודים הרשומים בארגון ניתן למצוא את האיגודים הבאים:

מהנדסי מים, מהנדסים גאוטכניים, מהנדסים יועצים לניהול, מהנדסי תנועה ותחבורה, מהנדסי כבישים, מהנדסי תברואה ומתקנים תרמיים, מהנדסי מיזוג אוויר, אדריכלים ומתכנני ערים, אדריכלי נוף, מהנדסי מבנים וגשרים, מהנדסי ניהול ופיקוח, מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, מהנדסי בטיחות אש, מהנדסים יועצים ומומחים מיוחדים, מהנדסי מכונות ויועצים לחומרי בניה, מהנדסים גיאודטיים ומהנדסי איטום.

מטרות הארגון

ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל פועל להרחבת השפעתו ולביסוס מעמדו בקרב ציבור המהנדסים והאדריכלים העצמאיים. במסגרת פעילותו הגיש הארגון מספר הצעות חוק, ובין היתר אף קיים פעילות פרלמנטרית ענפה, אשר הביאה לשינויין של תקנות העוסקות בהתקשרות מול מתכננים ומנה"פ עצמאיים (תקנה 5 א' לתקנות חובת המכרזים). הארגון מנהל משא ומתן מול משרד האוצר לצורך חקיקה ועדכוני שכר, מקדם נושאים כלכליים, עסקיים ומשפטיים, מגן על זכויות חבריו מול מעסיקים פוטנציאליים מהמגזר הפרטי והציבורי ומטפל בבעיות ייחודיות האופייניות לכל איגוד ואיגוד. שירותיו כוללים גם ייצוג בפני הגורמים הרלוונטיים וקביעת אמות מידה בכל הנוגע לתקנות, חוזים ושכר עבודה.

ועדות פעילות

במסגרת פעילות הארגון מתכנסות ועדות תקופתיות (אד-הוק), העוסקות בנושאים העומדים על סדר היום. ההחלטות המתקבלות על ידי הוועדות מאפשרות לקיים שגרת עבודה רציפה ולקדם את מטרות הארגון השוטפות. בין הוועדות ניתן למצוא ועדת אתיקה, ועדת מגשרים ובוררים, ועדת משרדים צעירים וועדת תעריפי משהב"ט / ש"ע חשכ"ל.

יוזמות

יוזמות חקיקה

פטור מחובת מכרזים למהנדסים ואדריכלים

ב-1.6.2009 נכנסה לתוקפה תקנה 5 א', כתוצאה ממאבק צודק ומתמשך שניהל הארגון. התעקשות קברניטי הארגון על תיקון התקנה באה כמענה לעקרונות הבעייתיים ולשיטת ההתקשרות שהתקיימו בחוק חובת המכרזים, אשר נחקק בשנת 1993 והציף על פני השטח את סוגיית מתן העדיפות למרכיב המחיר על פני מרכיב האיכות בהתקשרות עם מתכננים. התקנה הרלוונטית שינתה את סדר העדיפויות, פטרה את משרדי הממשלה מחובת קיום מכרז בהתקשרות לביצוע עבודה מקצועית (הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים) במקצועות התכנון, העיצוב, ההנדסה והאדריכלות - וקבעה רף איכות מוגדר וברור למזמין. כתוצאה מיוזמה זו, ובניגוד למצב ששרר קודם לכן, מכרזי תכנון על בסיס השכר הזול ביותר נעלמו כמעט לחלוטין מצבר המכרזים המפורסמים על ידי גופים ציבוריים וממשלתיים.

העדפת תכנון כחול-לבן

בשנת 1997 נרשמה עליה תלולה בשיעור האבטלה במשק, לרבות בתחום ההנדסה והבניה. מכיוון שאחת הסיבות למשבר הייתה העסקת אנשי מקצוע זרים, פעל הארגון לנסח הצעת חוק תחת הכותרת "העדפת תוצרת הארץ", המציעה להכניס תיקון לחוק חובת המכרזים. בשנת 1998 החלה הפעילות האינטנסיבית לתת אותותיה. מנכ"ל משרד התשתיות ומנכ"ל משרד התחבורה דאז הוציאו למספר גופים - מינהל מקרקעי ישראל, מע"צ, רכבת ישראל וכביש חוצה ישראל - הנחיה, התומכת בהעדפת מתכננים ישראליים בפרויקטים ציבוריים. בסופו של יום, תיקון לחוק חובת המכרזים בנושא העדפת תוצרת הארץ עבר בכנסת - וקבע כי החובה להעדפת התוצרת חלה גם על רכישת שירותים ולא רק על טובין ישראליים.

יוזמות מכוונות ארגון

הקמת "שפי"

סוכנות הביטוח "שפי" הוקמה בשנת 1986 כחברה בת של ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל, מתוך מטרה לספק מענה ממוקד לצרכיו הייחודיים של הענף. בשנת 2005, לאחר מאמצים רבים מצד יו"ר דירקטוריון "שפי", מהנדס שמואל אנגל, החלה סוכנות "שפי" לפעול בשיתוף חברת הביטוח "איילון" וסוכנות הביטוח "בר-זיו רביד". כתוצאה משיתוף הפעולה, מוצעת לחברי הארגון תוכנית ביטוח מקצועי ייחודית, אשר כוללת פוליסה משופרת ועתירת יתרונות, מנגנון לניהול סיכונים, רציפות ביטוחית, רציפות רטרואקטיבית והגנות ביטוחיות נוספות (לרבות כיסויי סייבר) מותאמות לחברי הארגון ולאופי פעילותם.

פנקס בוררים ומומחים

ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל מעמיד לרשות הציבור הרחב מאגר בוררים ומומחים, מהנדסים ואדריכלים בעלי ניסיון עשיר וידע מצטבר, המספקים חוות-דעת מקצועיות ושירותי בוררות. השירותים ניתנים במגוון תחומים, ביניהם סוגיות שכר-טרחה, סכסוכים הקשורים לבניה ותשתיות, ניהול פרויקטים ועוד. כל בורר או מומחה נבחר ואושר על ידי ועדה מקצועית פנים ארגונית, במטרה להביא לסיום מקצועי ומהיר של הסכסוך.

ועדת משרדים צעירים

הוועדה הוקמה במטרה לקדם את האינטרסים הייחודיים של חברי ארגון בעלי ותק של עד 7 שנים כעצמאיים. מיום הקמתה הביאה הוועדה לקידומם של נושאים רבים: העשרת הידע המקצועי של בעלי המשרדים הצעירים (הן באמצעות פרויקט חונכות והן על ידי קיום השתלמויות מקצועיות וימי עיון בנושאים כלכליים), קידום משא ומתן מול הבנקים, השגת הטבות והסדרים מול גופים מסחריים ועוד. בנוסף, פועלת הוועדה להגדלת חשיפתם של בעלי משרדים צעירים ולשיתופם בפרויקטים ציבוריים של רשויות ממשלתיות ומקומיות.

פרויקט חונכות

בשנת 2007 השיק הארגון פרויקט חונכות, המאפשר לחברי ארגון צעירים (בעלי ותק של עד 7 שנים כעצמאיים) להסתייע בחברי ארגון ותיקים ומנוסים, אשר תורמים מזמנם, ניסיונם וידיעותיהם ומעניקים סיוע במגוון נושאים רחב, ובפרט בכל הקשור לניהול המשרד. פרויקט זה עודד תקשורת ישירה ובלתי אמצעית בין החברים הוותיקים והצעירים, יצר אווירת סיוע הדדי וחיזק את הקשר בין החברים - ומתוך כך גם את כוחו ומעמדו של הארגון.

ראשי הארגון

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25701406ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל