ארג'ון אפדוראי
 | |
| ארג'ון אפדוראי, 2009 |
ארג'ון אפדוראי (Arjun Appadurai; נולד ב-1949) הוא אנתרופולוג חברתי אמריקאי ממוצא הודי, המתמחה בכתיבה על מודרניזם, גלובליזציה ותהליכי עיור, והיבטיהם השונים.
חייו
אפדוראי נולד במומבאי, הודו, שם סיים לימודים בבית ספר תיכון ולימודי אמנות בין-תחומיים בקולג' אלפינסטון((אנ'). בסוף שנות ה-60 היגר לארצות הברית וב-1967 השלים לימודי תיאר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת ברנדייס. לאחר מכן המשיך בלימודיו באוניברסיטת שיקגו, שם רכש את התואר השני בשנת 1973 ואת תואר הדוקטור בשנת 1976, שניהם בתחום של חשיבה חברתית. במהלך הקריירה האקדמית, אפדוראי שימש כמרצה באוניברסיטת ייל, אוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת פנסילבניה, וכן הרצה ולימד כמרצה אורח במוסדות אקדמיים רבים ברחבי העולם. בנוסף, שימש כיועץ למספר רב של ארגונים וקרנות, ציבוריים ופרטיים, בין השאר קרן רוקפלר, קרן פורד, אונסק"ו, הבנק העולמי ועוד.
כיום אפדוראי מרצה וחוקר במחלקה למדיה, תרבות ותקשורת באוניברסיטת ניו יורק, מרצה תחומי אנתרופולוגיה וגלובליזציה בבית הספר Hertie(אנ') למשילות בברלין[1], משמש כחוקר בכיר במכון טאטא למדעי החברה במומבאי, ובעל מעמד של חוקר בכיר במכון מקס פלנק לחקר שונות אתנית ודתית בגרמניה.
אפדוראי זכה במספר רב של מלגות ומענקים, וקיבל פרסים שונים מהמוסדות האקדמיים השונים בהם שהה. בשנת 1997 נבחר להיות חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים ובשנת 2013 הוענק לו תואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם[2].
אפדוראי נשוי ואב לשני ילדים[3].
תחומי מחקר
תחומי העניין במחקר ובהוראה של אפדוראי הם: אנתרופולוגיה היסטורית, אנתרופולוגיה של תהליכי גלובליזציה, אלימות אתנית, צריכה, מרחב ודיור, החברה האזרחית הבינלאומית, תהליכי עיור בדרום אסיה[4].
גלובליזציה
עבודתו של אפדוראי מתמקדת בגלובליזציה ובהשפעותיה, בזרימה המתמדת של אנשים, רעיונות וטובין בין המרכזים השונים והפריפריות השונות, כאשר המונחים מרכז ופריפריה אינם חד משמעיים ומקיימים ביניהם סוג של הדדיות. רעיונות, מושגים ומוצרים תרבותיים שונים המגיעים מ"המרכז" (שנתפס בדרך כלל כמדינות המערב)ל"פריפריות" השונות, ושם הם מושפעים על ידי התרבות המקומית והופכים להיות חלק ממנה. תהליכי הגלובליזציה על פי אפדוראי קשורים לכמה היבטים המקיימים קשרי גומלין ביניהם. לצורך ניתוח התופעה הוא יצר חמישה ממדים המתארים את תהליכי הגלובליזציה, כאשר כל ממד כזה מהווה סוג של "נוף" (landscape) שהצירוף של כולם יכול לתת תמונה יותר כללית (הסיומת 'סקייפ' של כל מושג רומזת להיותו חלק מהנוף וככזה נתון לשינויים תמידיים):
- אתנו-סקייפ - מתאר זרימה של בני אדם
- מדיה-סקייפ - זרימה של דימויים
- טכנו-סקייפ - זרימה של טכנולוגיות
- פייננס-סקייפ - זרימה של כספים
- אידאולוגיה-סקייפ - זרימה של רעיונות ותפיסות עולם
אפדוראי טוען שמה שמאפיין את התהליכים הגלובליים הנוכחיים הוא היעדר התאמה וקוהרנטיות בין הממדים השונים - הזרימות השונות מתקיימות בו זמנית בכיוונים שונים ובאמצעות בני אדם שונים ולכן התוצאה אינה יצירת "כפר גלובלי" הומוגני אחד[5]. הגלובליזציה מתרחשת במקומות בהם הזרמים השונים נתקלים ומושפעים זה מזה - ויוצרים עולם שהוא מערכת אינטראקטיבית[6].
אחת התוצאות של תהליכים אלה היא תופעת ה"דה-טריטוריזציה" - מצב בו הגבולות הפוליטיים שהיו חלק מהעולם המודרני מתערערים ומטשטשים. אוכלוסיות גדולות נודדות מסיבות שונות מהטריטוריה המקורית שלהן, ובמקומן החדש מתנתק הקשר החד ערכי בין מדינת הלאום הנוכחית לבין זהותם הלאומית המקורית[5]. תופעה נוספת היא יצירת מה שאפדוראי מכנה "הדמיון כפרקטיקה חברתית" - מערכת מדומיינת הנוצרת מהזרמים התרבותיים השונים הנפגשים, מתערבבים ומושפעים זה מזה[6]. מתוך נקודת מבט אופטימית התקווה היא שתהליכים אלה ייצרו עולם בו האוניברסלי והלוקלי יוכלו להתקיים זה בצד זה בצורה דינמית המשתנה בהתאם לזרמים השונים המתרחשים באופן תמידי.
תפיסה זו של אפדוראי עוררה ביקורת שטענה שמדובר בראיה אופטימית מידי המתעלמת מצדדיה האפלים של הגלובליזציה. כתגובה, אפדוראי התייחס לצדדים אלה בספרו[7]Fear of Small Numbers בו דן בתופעות של אלימות הרווחות בעולם ומוסברות על ידו בתחושות "חשש לאיבוד השלמות" - מושג פרוידיאני המיוחס במקרה זה לשלמות הזהות של קבוצות ועמים[8].
דיור
בעולם המודרני היכולת להגיע לדיור מותנית בקיום רמה כלכלית מינימלי שמתחתיה נוצרות, בעיקר בערי העמק בעולם, קבוצות גדולות של חסרי דיור המוגדרים על ידי אפדוראי כ"עניים עירוניים". המשמעות של העדר דיור-בית היא מחיקת חלק גדול מהמרכיבים של אזרחות, אנושיות, כבוד, שארות ומקלט.
חסרי דיור אלה הם בעלי "אזרחות חשופה" ומעמדם דומה לזה של פליטים, שבויי מלחמה וזרים בלתי חוקיים. קבוצות אלה יוצרות במקרים רבים שכונות עוני שאינן תמיד מוסדרות פורמלית – "דיור בלתי מוגן", ואז נהרסות ומפונות על ידי השלטונות, בדרך כלל מסיבות של רווח כלכלי ומבלי לספק לתושביהן פתרונות דיור אחרים. אפדוראי רואה בתופעות אלה הפרות של זכויות האדם שלא תמיד זוכות לתשומת הלב של אקטיביסטים ופוליטיקאים.
עם זאת, אפדוראי רואה תקווה בתהליכים בהם נוצרות התארגנויות של פעילים קהילתיים שזוכות לשיתוף פעולה עם סוכנויות מימון בינלאומיות ותורמים מקומיים. קהילות כאלה בשכונות עוני שונות החלו לשתף אחת את השנייה בהתנסויותיהן, לפתח דרכים להתמודד עם הכוחות המאיימים עליהן ולנסות לשפר את תנאי הדיור שלהן[9]. אפודראי היה מעורב בפרויקט מסוג של בעיר מולדתו, מומבאי[10].
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ארג'ון אפדוראי- ארג'ון אפדוראי, דיור ותקווה: להיות בבית בעולם, באתר "העוקץ", 7 ביוני 2013 - תרגמה מאנגלית: עדי גרבינר קינן
- ארג'ון אפדוראי - ריאיון בנושא "שונות וגיוון" באתר מכון מקס פלנק
- ראיון במסגרת פסטיבל למדעי הרוח, וינה: "Arjun Appadurai - "Flows of Globalization
הערות שוליים
- ^ ארג'ון אפדוראי בבית ספר "הרטי" בברלין (ארכיון)
- ^ האתר של ארג'ון אפדוראי
- ^ ARJUN APPADURAI, Hertie School
- ^ האתר של ארג'ון אפדוראי - תולדות חיים
- ^ 5.0 5.1 Arjun Appadurai, Disjuncture and Difference in the Global Cultural Economy, Culture and Society 7, 1990, עמ' 295-310
- ^ 6.0 6.1 Arjun Appadurai, Modernity at Large, University of Minnesota Press, [1996]2005, עמ' 27-31
- ^ Arjun Appadurai, Fear of Small Numbers: An Essay on the Geopraphy of Anger, Duke University Press, 2006
- ^ ריאיון עם ארג'ון אפדוראי, [Interview with Arjun Appadurai: "An increasing and irrational fear of the minorities" Interview with Arjun Appadurai: "An increasing and irrational fear of the minorities"], Antropologi.info, 29.8.2006
- ^ ארג'ון אפדוראי, דיור ותקווה: להיות בבית בעולם, העוקץ, 2013
- ^ Arjun Appadurai, Deep Democracy: Urban Governmentality and the Horizon of Politics, Public Culture, 14(1), 2002, עמ' 21-47
33511700ארג'ון אפדוראי