אראוקניה
ערך זה עוסק במחוז בצ'ילה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  | |
| הר הגעש ויאריקה ואגם ויאריקה | |
| מדינה |
 צ'ילה |
|---|---|
| בירת המחוז | טמוקו |
| שטח | 31,842 קמ"ר קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 889,942 (2012) |
| ‑ צפיפות | 28 נפש לקמ"ר (2012) |
| http://www.gorearaucania.cl/ | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה   | |
מחוז אראוקניה (בספרדית: Región de La Araucanía) הוא אחד מ-15 המחוזות של צ'ילה, ומבחינה סידורית הוא התשיעי שבהם. שטחו 31,842 קמ"ר ובשנת 2012 התגוררו בו כ-890 אלף תושבים. הוא גובל במחוז ביוביו בצפון ובמחוז לוס ריוס בדרום, וכמרבית מחוזות צ'ילה - בארגנטינה במזרח ובאוקיינוס השקט במערב. המחוז הוא מולדתם של בני המפוצ'ה, הוא מעולם לא נכבש על ידי הספרדים, והוא סופח לצ'ילה רק בסוף המאה ה-19. כיום, אראוקניה הוא המחוז בעל שיעור האוכלוסייה הילידית הגבוה ביותר בצ'ילה, כ-25%. בירת המחוז היא טמוקו.
היסטוריה
מחוז אראוקניה הוא מולדתם של בני המפוצ'ה, שהצליחו להדוף שתי אימפריות גדולות שהשתלטו על נתחים נכבדים מדרום אמריקה: אינקה והאימפריה הספרדית. הניסיונות הספרדים הראשונים לכבוש את האזור החלו בקרב רינוגוואלן ב-1536 ונמשכו כ-350 שנה, גם על ידי ממשיכיהם הצ'יליאנים, במה שנודע כמלחמת האראוקו. ב-1861 החלה צ'ילה בכיבוש אראוקניה, והיא השלימה אותו ב-1883. עד אז, שימש נהר ביוביו כגבול הדרומי של הקפיטניה חנרל של צ'ילה ושל צ'ילה העצמאית.
בשנים הראשונות שלאחר כיבוש אראוקניה, נותרו באזור כוחות צבא גדולים, וכמה מהערים במחוז נוסדו מתוך בסיסי צבא. ממשלת צ'ילה שאפה לעודד את ההתיישבות באזור, כדי להבטיח את אחיזתה בו, והעניקה קרקעות למתיישבים אירופיים. רוב המתיישבים החדשים הגיעו מגרמניה, אוסטריה ושווייץ, אך גם מאזורים אחרים כחבל הבסקים ואף מארגנטינה הסמוכה.
לאחר סיום הדיקטטורה הצבאית בהנהגת אוגוסטו פינושה ב-1989, והשבת המשטר הדמוקרטי החלה באראוקניה התעוררות של המפוצ'ה, וארגונים מקומיים החלו לדרוש אוטונומיה ואת השבת קרקעותיהם.
גאוגרפיה
בצדו המזרחי של המחוז מתנשאים הרי האנדים, ובהם כמה הרי געש, ובהם לנין (3,776 מ'), יאימה (3,125 מ'), לונקימאי (2,865 מ'), ויאריקה (2,860 מ'), טולוואקה (2,806 מ'), סיירה נוואדה (2,554 מ'), קטרופיאן (2,360 מ'), סוייפויי (2,282 מ') וקבורגואה-ולמויה (1,496 מ').
עם האגמים הגדולים במחוז נמנים אגם ויאריקה (173 קמ"ר), אגם קלאפקן (121 קמ"ר), אגם בודי (56 קמ"ר), אגם קוליקו (56 קמ"ר), אגם קבורגואה (53 קמ"ר). אגם גאייטואה הוא מוצאו של נהר ביוביו, הנהר השני באורכו בצ'ילה (380 ק"מ) שזורם ברובו במחוז ביוביו.
בתחומי המחוז חמישה פארקים לאומיים: ויאריקה (בחלקו במחוז לוס ריוס), קונגיו, ורקווה, נאוולבוטה וטולוואקה.
דמוגרפיה
מחוז ארקואניה הוא המחוז בעל שיעור האוכלוסייה הילידית הגבוה ביותר בצ'ילה - כ-25% מתושביו הם בני המפוצ'ה. כ-25% נוספים הם ממוצא אירופי וכ-50% הם מסטיסים.
בנוסף למהגרים מהמדינות דוברות הגרמנית בסוף המאה ה-19, הגיעו למחוז במהלך המאה ה-20 מהגרים גם ממדינות נוספות. בטמוקו יש קהילות סיניות וסוריות, בקפיטאן פסטנה קהילה איטלקית, לוויאריקה הגיעו קבוצות אפריקאנרים שנמלטו מדרום אפריקה במהלך מלחמת הבורים, וברחבי המחוז ניתן למצוא מהגרים גם מאוסטרליה, טורקיה, יפן, לבנון, צפון אמריקה וקוריאה.
בסוף המאה ה-20 חוותה טמוקו את הזינוק הגדול ביותר באוכלוסייתה מבין כל ערי צ'ילה. ב-1970 התגוררו בה כ-88 אלף תושבים, ו-30 שנה מאוחר יותר, בשנת 2000, זינק מספרם לכ-250 אלף. מאז, התייצבה אוכלוסייתה על כ-262 אלף תושבים.
פרובינציות וערים
המחוז מחולק לשתי פרובינציות:
- פרובינציית מאייקו היא הפרובינציה הצפונית. שטחה 13,433 קמ"ר ובשנת 2012 התגוררו בה כ-196 אלף תושבים. בירתה היא העיר אנגול.
- פרובינציית קאוטין היא הפרובינציה הדרומית. שטחה 18,409 קמ"ר ובשנת 2012 התגוררו בה כ-693 אלף תושבים. בירת המחוז, טמוקו, היא גם בירתה של פרובינציית קאוטין.
הערים הגדולות במחוז:
| עיר | פרובינציה | מספר תושבים | |
|---|---|---|---|
| 1. | טמוקו | קאוטין | כ-262 אלף |
| 2. | פאדרה לאס קסאס | קאוטין | כ-73 אלף |
| 3. | אנגול | מאייקו | כ-51 אלף |
| 4. | ויאריקה | קאוטין | כ-49 אלף |
| 5. | לאוטרו | קאוטין | כ-34 אלף |
כלכלה
אראוקניה הוא המחוז בעל שיעור התוצר המקומי הגולמי הנמוך בצ'ילה.
עד אמצע המאה ה-20, היה המחוז מרכז לגידול חיטה וכונה "האסם של צ'ילה". עם זאת, החל מאמצע המאה איבדה האדמה מפוריותה, בשל הימנעותם של החקלאים ממחזור זרעים ובשל בירוא יערות. גם כיום לחקלאות מקום חשוב במחוז, אך היא מגוונת יותר, וכוללת גם גידול שיבולת שועל, ענבים ופרחים, בפרט תורמוסים.
מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 החל להתפתח האזור שסביב אגם ויאריקה, הכולל את הערים ויאריקה ופוקון, כאחד המרכזים התיירותיים החשובים בצ'ילה.
קישורים חיצוניים
- אתר המחוז (בספרדית)
