אקסאי צ'ין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בוורוד - שטח המריבה אקסאי צ'ין

אקסאי צ'יןסינית: 阿克赛钦, פין-יין: Ākèsài Qīn) הוא אזור מדבר מלח, לא מיושב ברובו, במשולש הגבולות הודו-סין-פקיסטן, המהווה כחמישית ממחוז ג'אמו וקשמיר. השליטה על השטח נתונה במחלוקת בין סין והודו. סין שולטת בשטח זה דה פקטו מאז מלחמת הודו-סין.

גאוגרפיה

אזור אקסאי צ'ין נמצא מצפון להרי קונלון המערביים ומשתרע על פני 37,250 קמ"ר. הרמה המדברית נמצאת בגובה רב (4,800-5,500 מטר מעל פני הים) וכוללת גם מספר ימות מלח. מבחינה גאוגרפית מהווה האזור חלק מרמת טיבט. חלקו הצפוני של האזור מכונה "מישור סודה" ובו זורם הנהר קרקאש (אנ').

היסטוריה

במהלך שנות ה-50 לא הכירה סין בגבול הבינלאומי (קו מקמהון), שהוא ירושה מהמשטר הקולוניאלי הבריטי שהעניק את השטח להודו. סין טענה שהאזור הוא חלק מטיבט, ולאור טענתה לבעלות על טיבט, טענה סין גם לבעלות על אזור זה. ב-1959 החלו להתרבות תקריות הגבול באזור, והמשבר המרכזי אירע לאחר שהודו גילתה במפות סיניות שסין מחשיבה את האזור בשטחה ואף סללה במקום כביש המוביל לרמת טיבט. הכביש, המחבר בין אזור שינג'יאנג לרמת טיבט מהווה ציר אסטרטגי בראיית סין, והיא הגיבה בתוקפנות רבה לאור המחאה ההודית על סלילת כביש זה. תקריות הגבול באזור גברו לאור הכנסת כוחות של שני הצדדים אל תוך שטח המריבה. ב-20 באוקטובר 1962 פלשו כוחות סיניים לאזור וכבשו אותו. מאז האזור נמצא תחת שליטת סין ומהווה נקודת מחלוקת מרכזית המהווה אבן נגף מרכזית ביחסי שתי המדינות.

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.