אצטדיון ימק"א
 | |
| כתובת | בין הרחובות המלך דוד לקרן היסוד (פינת אברהם לינקולן) |
|---|---|
| מיקום |
 ירושלים, ישראל |
| תקופת הפעילות | 1933–1991 (כ־58 שנים) |
| נהרס | 2006 |
| בעלים | ימק"א |
| מפעיל | ימק"א |
| משטח | דשא |
| קבוצות |
בית"ר ירושלים (בעבר) הפועל ירושלים (בעבר) |
| מושבים | 6,500[דרוש מקור] |
אצטדיון ימק"א היה אצטדיון כדורגל אשר שימש כמגרשה הביתי של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים ובהמשך גם של הפועל ירושלים (לאחר שזו עזבה את מגרש קטמון). האצטדיון נבנה על ידי ארגון ימק"א בחצר בניין ימק"א ירושלים לצורך הפעילות הספורטיבית של האגודה.
הנדבן האמריקאי ג'יימס נאבגין ג'רווי הניח את אבן הפינה של האצטדיון ב-23 באוגוסט 1926. בניית האצטדיון הסתיימה רק ב-1933, אך השימוש בו החל קודם לכן. בנובמבר 1935 התקיימה באצטדיון האליפות הראשונה באתלטיקה. בשנות ה-30 של המאה ה-20 שיחקו במגרש קבוצות חיילים וקבוצות מקומיות מלאומים שונים. המגרש נחשב אז למודרני, משוכלל ונוח[1]. אולם, כעבור חצי מאה הוא כבר היה מיושן. במשך השנים אירח המגרש משחקים מרכזיים רבים, ובהם הדרבי של ירושלים. בשנת 1991 עברו שתי הקבוצות הירושלמיות לאצטדיון הכדורגל החדש אצטדיון טדי.
בעשור הראשון של המאה ה-21 נהרס מתחם האצטדיון יחד עם מתחם מגרשי הטניס, ובשטחו נבנה מתחם מגורים יוקרתי בשם "כתר דוד"[2][3] הכולל כ-200 דירות לצד גינה ציבורית ומרכז ספורט תת-קרקעי שמופעל על ידי ימק"א. במרכז יש גם בריכת שחייה חליפית לבריכה המקורה של המתחם. קטע קטן מחומת האצטדיון נותר כהנצחה למגרש הכדורגל .
באצטדיון שררה אווירה ייחודית של מטען תרבותי ונוסטלגי רב מחד, ושל עזובה ואמצעים פרימיטיביים מאידך, סביב האצטדיון הייתה חומת אבן גבוהה שבראשה גדר תיל, ובמלט נדבך העליון שלה ננעצו שברי זכוכית. עליבותו של האצטדיון הייתה אנטיתזה למבנה ימק"א המפואר שבחצרו שכן.
הערות שוליים
- ^ ונעבור לימק"א (יואב ויכסלפיש), דה באזר, באזז, מגזין אורחים
- ^ אבי שאולי, אפקט הולילנד: דרישה לחקור גם את פרויקט ימק"א בירושלים, באתר גלובס, 18 באפריל 2010
- ^ חגית פלג-רותם ואורית בר-גיל, בירושלים, כמו באקפולקו, באתר גלובס, 2006
35472705אצטדיון ימק"א