אפרים שניאור
 | |
| אפרים שניאור במסדר הסיום של מחזור א' של הפנימייה הצבאית לפיקוד שליד הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב | |
| לידה |
14 בינואר 1951 ז' בשבט ה'תשי"א מקוה ישראל, ישראל |
|---|---|
| נהרג |
8 באוקטובר 1973 (בגיל 22) י"ב בתשרי ה'תשל"ד מורדות החרמון |
| מקום קבורה | חיפה |
| מדינה |
 ישראל |
| כינוי | אפי |
| השתייכות |
 צה"ל |
| תקופת הפעילות | אוגוסט 1969 – 8 באוקטובר 1973 (כ־4 שנים ו־9 שבועות) |
| דרגה |
 סרן |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
 עיטור העוז | |
אפרים שניאור (14 בינואר 1951–8 באוקטובר 1973) היה מפקד פלוגה בחטיבת גולני שעוטר בעיטור העוז על הובלת כוח חילוץ וכיבוש עמדה תחת אש.
ביוגרפיה
רוזנצוויג נולד ב-14 בינואר 1951 במקוה ישראל לנעמי וליהושע, תחילה התגוררה משפחתו בקיבוץ דברת ולאחר מכן בבאר שבע. כשהיה בן 14 הצטרף למחזור הראשון של הפנימייה הצבאית לפיקוד שליד הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב.[1]
באוגוסט 1969 התגייס שניאור לקורס טיס, אך לאחר זמן מה התנדב לעבור לחטיבת גולני. הוא עבר קורס מ"כים, קורס קצינים, וקורס קציני חי"ר. הוא נשלח לקורס מפקדי פלוגות אך נקרא לשוב לגדודו לאחר שבועיים, לתפקיד מפקד פלוגה.
במלחמת יום הכיפורים לחם שניאור כמפקד פלוגה בחטיבת גולני. ב-8 באוקטובר, במהלך הניסיון הראשון לכיבוש החרמון, נפגע שניאור לאחר הסתערות על עמדה תחת אש ונהרג.
לאחר שנפל הועלה בדרגה לדרגת סרן, והוענק לו עיטור העוז.
תיאור המעשה: ביום 8 באוקטובר 1973 סופח סגן אפי שניאור ז"ל לגדוד שעלה לחרמון. במשך הקרב התברר, כי יש לחלץ את כוח החוד של הסיירת. סגן אפי שניאור ז"ל שלא השתייך ליחידה, התנדב לעמוד בראש כוח החילוץ. הכוח טיפס תחת אש במעלה ההר. בשלב מסוים נהרג מפעיל הררנ"ט. סגן אפי שניאור ז"ל לקח ממנו את הררנ"ט, ירה פצצה והשמיד עמדת אויב. לאחר-מכן ארגן התקפה על אותה עמדה וכבש אותה תחת אש עזה. לאחר כיבוש העמדה נהרג. בפעולותיו אלה גילה אומץ-לב, קור-רוח, כושר-מנהיגות ודבקות במשימה למופת.
— מרדכי גור, רב־אלוף, ראש המטה הכללי
שניאור הוא אחד מששת הסרנים המונצחים בחורשת הסרנים.
קישורים חיצוניים
- קורות החיים של אפרים שניאור, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- אפרים שניאור, באתר הגבורה
הערות שוליים
- ^ אפרים (אפי) שניאור, באתר "בהשקט ובבטחה"
