הרב אפרים גוטמן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה. אפרים בן צבי גוטמן (ברומנית: Efraim Guttman, נולד ב-1928 בבוקרשט, נפטר בי"ב באדר ב' תשע"ט בתל אביב) הוא רב ישראלי, יליד רומניה, שנודע כרבם של יהודי רומניה בישראל, והעומד בראשם של "בית הכנסת בית יעקב יוסף - הרב צבי גוטמן" בתל אביב ושל המרכז הקהילתי הנספח אליו.
חייו
ילדותו ושנות לימודיו ברומניה
אפרים גוטמן נולד בבוקרשט באחד מחמשת ילדיהם של הרב צבי גוטמן, שכיהן כרב קהילת בוקרשט, אב בית הדין בבוקרשט ומראשי תנועת "המזרחי" ברומניה, ושל אתל לבית שכטר. מנעוריו השתייך לתנועת הנוער "בני עקיבא" ברומניה והשתתף בפעילויות ובסמינריונים של התנועה. בגיל 13 היה עד לאירוע הטראומתי של מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט, כשב-21 בינואר 1941 אביו ושניים מאחיו, יוסף ויעקב, נחטפו באמצע הלילה על ידי לגיונרים ונורו לאחר מכן ביער ז'ילאווה על יד בוקרשט. בני האחים נורו למוות, בעוד האב, הרב צבי גוטמן ניצל בדרך נס. גוטמן למד בתיכון היהודי "קולטורה" (התרבות) בבוקרשט, שבו היה חבר לספסל הלימודים לברוך טרקטין, לימים מהנדס, סופר ומרצה. במקביל עשה לימודים תורניים, תחת הדרכת אביו.
פעילותו כרב ברומניה
בימי הרדיפות נגד הציונים ברומניה הקומוניסטית, בליל 13 במאי 1954 נעצר אפרים גוטמן, אז רב בן 26, בבית הוריו, על ידי הבולשת (ה"סקוריטטה") באשמת פעילות ציונית, בעילה שלימד תורה צעירים מ"בני עקיבא" (שבינתיים הוצאה, כמו כל המפלגות והתנועות הפוליטיות היהודיות, מחוץ לחוק) יחד איתו נעצרו עוד חמשה ציונים - ד"ר אהרן כהנא, ד"ר מ. זלמן, עו"ד י. באדי, בלומה לופו, וינקו מקרלט. בבתי הסוהר הוחזקו כבר באותם הימים מאות פעילים ציונים. אחרי שאביו הרעיש עולמות להצלת בנו, ואחרי התערבויות לטובתו - לרבות של הרב הכולל של רומניה, משה רוזן, ושל אישים מהמערב, כולל נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאור שפנה לראשי ברית המועצות, הסכימו השלטונות הרומנים לשחררו כעבור חודש, ב-12 ביוני 1954.[1] שוחררו גם ארבעת העצורים האחרים.[2] אמו של אפרים גוטמן, אתל, האבלה כבר אחרי מות שניים מבניה, לא עמדה בדחק הנוסף שנגרם לה בימים ההם, חלתה וכעבור תקופה נפטרה.
בשנת 1955 התמנה אפרים גוטמן מזכיר מועצת הרבנות בבוקרשט. בתוקף תפקיד זה הוא הרצה ודרש דרשות בכל 50 בתי הכנסת שפעלו אז ברומניה. בשנת 1958 התמנה לרב ומטיף של בית הכנסת אחדות הקודש, תפקיד בו כיהן עד לעלייתו לישראל בשנת 1961.
פעילותו כרב בישראל
אפרים גוטמן התמנה לפקיד בכיר במשרד הדתות עד לפרישתו לגמלאות. אחרי פטירת אביו, הרב צבי גוטמן, בשנת 1973 ירש הרב אפרים גוטמן את ניהול בית הכנסת יעקב יוסף והמרכז הקהילתי של יהדות רומניה בתל אביב. כאן מתקיימים קורסים לתלמוד ושולחן ערוך, הרצאות על תולדות עם ישראל, ומתקיימים טקסים קבועים לזכר קרבנות השואה ברומניה. הרב גוטמן פרסם מאמרים רבים בעיתונות הישראלית בשפה הרומנית, בשנים 1958–1961 ב"כתב העת של יהדות רומניה", היה פעיל שנים רבות בתוכניות של קול ישראל בשפה הרומנית, שבהן דיבר על פרשת השבוע ועל משמעות החודשים העבריים. הוציא לאור כתב העת "הציונות" שהופיע שלוש פעמים בשנה בתל אביב ברומנית ובעברית. פרט לפעילותו כמנהיג קהילתי ומחנך נודע הרב גוטמן בגישתו האנושית לקהלים המגוונים אותם השתדל לקרב לדת ולידיעת מורשת ישראל. הוא משמש דובר מוערך לישראלים ילידי רומניה בפורומים ומול מוסדות תרבותיים ודיפלומטיים הנוגעים ליחסים בין רומניה לישראל. בשנים האחרונות יד ימינו בפעילות בית הכנסת והמרכז הקהילתי הוא אחד מבניו, הרב אלחנן גוטמן.
פרסים ואותות הוקרה
- 2002 - יקיר העיר תל אביב
לקריאה נוספת
- Baruch Tercatin, Lucian Zeev Herșcovici Prezențe rabinice în perimetrul românesc Hasefer, București 2008 (ברוך טרקטין, לוציאן-זאב הרשקוביץ' - "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", הוצאת "הספר", בוקרשט 2008)
- עקיבא צימרמן, "הרב אפרים גוטמן - יקיר תל אביב", "הציונות", גיליון מס. 51 ניסן תשס"ב מרץ 2002
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Realitatea evreiască מס' 374–375, דצמבר 2011 עמ' 9 הצלתו המפליאה של הרב אפרים גוטמן בכתבה על הוועידה לרגל מלאת 130 שנה לוועידה הציונית בפוקשאן
- ^ לשני עצורים נוספים - השלטונות ויתרו על הבאתם בפני בית דין צבאי והם נשפטו במשפטים אזרחיים: סוזנה בנבניסתי (אשתו של המנהיג הציוני מישו בנבניסתי) - ל-10 שנות מאסר ועו"ד ז'אן ליטמן - ל-15 שנות מאסר. אחרי ערעורים שוחררו גם אסירים פוליטיים אלה וקיבלו כעבור זמן רשות לעלות לישראל
