אפריליה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

אפריליה
נתונים כלליים
סוג חברה בת, בבעלות פיאג'ו
תקופת הפעילות 1945–הווה (כ־79 שנים)
משרד ראשי נואלה, איטליה
מוצרים עיקריים קטנועים, אופנועים
אנשי מפתח רוקו סבלי
 
www.aprilia.com
אפריליה RSV4 משנת 2009
מוטו 6.5 של פיליפ סטארק

אפריליה היא יצרנית אופנועים וקטנועים איטלקית שנוסדה ב-1945 ונמצאת בבעלות חברת פיאג'ו האיטלקית. היא החלה את דרכה כיצרנית אופניים, ובהמשך עברה להתמקד בייצור קטנועים ואופנועים.

היסטוריה

אפריליה נוסדה מיד לאחר מלחמת העולם השנייה על ידי אלברטו בג'ו בעיר נואלה במחוז ונציה. החברה עסקה בייצור אופניים במשך יותר מ-20 שנה עד שהשליטה בחברה עברה ב-1968 לבנו של אלברטו, איבנו בג'ו. הוא החליט לייצר אופניים ממונעים עם מנוע בנפח 50 סמ"ק. ותוך שנתיים יצרה החברה גם אופנוע מוטוקרוס בשם סקרבאו, עם מנוע בנפח דומה. ייצורו של הדגם נמשך כל שנות ה-70 ואף נוספה לו גרסת 125 סמ"ק. דגם נוסף, בעל מנוע בנפח 250 סמ"ק סייע לחברה לזכות באליפות המוטוקרוס האיטלקית בנפח זה בשנת 1977. באותה שנה זכתה החברה גם באליפות ה-125 הלאומית.

בשנות ה-80 החלה החברה להציג אופנועים בנפחי מנוע גדולים יותר. ב-1981 הוצג דגם TL320 שהיה אופנוע שטח קל (trial) וב-1983 הוצג אופנוע כביש בשם ST125. שנה אחר כך הוצג שיפור לדגם הכביש שכונה STX125. בדומה לקודמו גם ה-STX השתמש במנוע שתי פעימות מקורר מים וביחד עם משקל קל של 104 קילוגרם סיפק ביצועים טובים יחסית לגודלו. בשנת 1985 החלה אפריליה לייצר את מנועי אופנועיה באמצעות חברת רוטקס האוסטרית והציגה דגם כביש בשם STX350. שנה אחר כך הוצג דגם טוארג עם מנוע ארבע פעימות בנפח 600 סמ"ק ומבנה של אופנועי שטח גדולים המיועדים למרוצי מדבר. באותה שנה הוצג גם דגם AF1 שהיה אופנוע כביש ספורטיבי עם מנוע שתי פעימות בהספק 34 כוח סוס וברוח דגמי המרוץ של החברה שהחלו להשתתף שנה קודם במרוצי אופנועי גרנד פרי בקטגורית ה-125. גם בקטגורית ה-250 השתתפה אפריליה עם מנוע שיוצר על ידי חברת רוטקס.

ב-1990 הציגה החברה דגם כביש בנפח 600 סמ"ק בשם פגאסו שהתבסס על הטוארג. עוד באותה שנה הציגה אפריליה לראשונה קטנוע, שהיה הקטנוע האיטלקי הראשון שיוצר עם מעטפת פלסטיק. לאחר שב-1987 זכתה אפריליה לראשונה במרוץ גרנד פרי בקטגוריית ה-250, היא זכתה ב-1992 לראשונה באליפות עולם בקטגוריית 125. ב-1993 השתמשה אפריליה שוב בשם סקרבאו, עבור קטנוע עם גלגלים גדולי קוטר ומנוע ארבע פעימות וארבעה שסתומים. ב-1995 הציגה אפריליה את "מוטו 6.5", שהיה אופנוע בעיצוב יוצא דופן של פיליפ סטארק ובעל מכלולים מכניים דומים לאלו של דגם הפגאסו. באותה שנה גם הוצגו RS125 ו-RS250 שהיו רפליקות לאופנועי מרוץ בעלות מנוע שתי פעימות. אופנועי המרוץ של אפריליה זכו בניצחונות רבים במרוצי הגרנד פרי מאז שנות ה-90. באוגוסט 2010 הפכה אפריליה לחברה שזכתה במספר המרוצים הגדול ביותר בהיסטוריה של הגרנד פרי, עם 276 ניצחונות. בין רוכבי הגרנד פרי של אפריליה במהלך השנים היו אלופי עולם רבים כדוגמת ולנטינו רוסי, מקס ביאג'י ולוריס קפירוסי.

ב-1998 הציגה החברה את RSV מילֶה, שהיה אופנוע הבכורה שלה בקטגוריית אופנועי כביש ספורטיביים גדולים. הוא התבסס על מנוע V2 מקורר מים, בנפח 998 סמ"ק ובעל הספק של 128 כוחות סוס. גרסה מיוחדת של האופנוע השתתפה באליפות הסופרבייק העולמית. בשנת 2000 רכשה אפריליה שני יצרני אופנועים, מוטו גוצי ולברדה שהיו מבכירי יצרני האופנועים האיטלקיים בעבר. בשנת 2003 הוצג דגם עירום נטול מעטה פלסטיק בשם טואנו, שהתבסס על RSV מילה.

בשנת 2004 נרכשה אפריליה על ידי חברת פיאג'ו במהלך שהפך את פיאג'ו ליצרנית האופנועים הרביעית בגודלה בעולם המוכרת למעלה מ-600,000 כלי רכב בשנה. בשנת 2007 הוצג דגם כביש בינוני בנפח 750 סמ"ק בשם שיבר, עם מנוע V2 בנפח 750 סמ"ק ו-95 כוחות סוס. שנה אחר כך הוצג דגם בשם מאנה, עם מנוע V2 בנפח 840 סמ"ק, 76 כוח סוס ותיבת הילוכים אוטומטית מבוססת ואריאטור. דגם זה היה אחד מדגמי האופנועים הבודדים שהוצעו עם תמסורת אוטומטית. הוא חלק את מנועו עם קטנוע אוטומטי של ג'ילרה בשם GP800.

בשנת 2009 הוצגו שני דגמים חדשים. האחד היה דגם מטיפוס סופרמוטו בשם דורסודורו, שהתבסס על מנוע וחלקים נוספים מדגם הכביש שיבר. הדגם השני היה RSV4 שכלל לראשונה בחברה שימוש במנוע ארבעה צילינדרים. המנוע בנפח 1,000 סמ"ק היה בתצורת V4 והספקו היה 178 כוח סוס. גירסת הסופרבייק של RSV4 שימשה את הרוכב האיטלקי מקס ביאג'י בזכייתו באליפות הסופרבייק העולמית בעונת 2010. ביאג'י חזר על הישג זה גם ב-2012. בשנת 2011 הציגה אפריליה גרסה נוספת לדורסודורו, עם מנוע V2 בנפח 1,200 סמ"ק והספק של 130 כוח סוס.

קישורים חיצוניים