אפרור אפריקני

אפרור אפריקני
מיון מדעי
סוג:	אפרור
מין:	אפרור אפריקני
שם מדעי
Psittacus erithacus
תחום תפוצה

Psittacus erithacus

אפרור ביערות אפריקה

אפרור אפריקני (שם מדעי: Psittacus erithacus; מוכר גם בכינויו ג'אקו) הוא מין תוכי בגודל בינוני שמוצאו מאפריקה. צבעם של האפרורים האפריקניים, כפי שמרמז שמם, הוא אפור ותזונתם כוללת בעיקר אגוזים, פירות ואף עלים. קרוב משפחה שלו הוא התוכי הסנגלי.

לאפרור האפריקני שני תת-מינים: אפרור הקונגו ואפרור התימנה הקטן יותר. כפי ששמם מרמז, הם בעיקר אפורים. ההבדל הוא בכך שה"קונגו" גדול יותר, זנבו אדום והוא נחשב דברן טוב יותר.

התימנה קטן יותר, זנבו בצבע חום ומקורו חום-ורדרד ובשנת 2012 הפך להיות מין עצמאי.

האפרור האפריקני הוא הציפור הלאומית של סאו טומה ופרינסיפה.

מראה כללי

רובו הגדול של גוף התוכי הוא בצבע אפור כהה. הלחיים ואזור הראש הם בצבע אפור בהיר. עינו של התוכי משתנות עם גילו כאשר מהבקיעה בהירות העין מתגברת משחור כהה ועד צהוב בהיר בגיל בגרות (לערך שנה וחצי עד שנתיים). הזנב של התוכי הוא בצבע אדום כהה, כאשר בדרך כלל בקצוות נמצא צבע שחור. אצל האפרור לא ניתן להבדיל בין זכר לנקבה במראה החיצוני ולכן לרוב, מגדלי התוכים, לוקחים דגימת דם על מנת להבדיל בין הזכר לנקבה למטרות ריבוי ואף למטרות זיהוי ובדיקת מחלות.

אורכו של האפרור מגיע עד לכ-35 ס"מ ומשקלו מגיע לבין 350 ל–400 גרם.

תפוצה בטבע

האפרור נפוץ ביערות הגשם ביבשת אפריקה בעיקר במרכז ובמערב היבשת ובאזורים מסוימים בקניה ובטנזניה.

תזונה

בטבע, האפרור ניזון בעיקר מפירות כגון: ענבים, אגוזים (בעיקר רכים יחסית אלא אם יש ביכולתם לאכול אגוזים קשים יותר), תמרים, תפוחים - שידועים כחביבים במיוחד על האפרור, זרעונים, וירקות.

בגידול ביתי - המזון העיקרי הוא כופתיות ומומלץ להוסיף לאפרור תערובות זרעים, ירקות במגוון צבעים, השריה, מזון ביצים, ומעט פירות.

רבייה

האפרור מגיע לבגרות בדרך כלל בגיל שלוש שנים, אך קשה להרבות אותו מכיוון שהוא די ביישן, וצריך מקום שאין בו הרבה אנשים. אין עונת רבייה קבועה, והחודשים בהם מטילות הנקבות את ביציהן משתנים ממקום למקום, כלומר - זמני הריבוי תלויים באזור, באקלים, בתנאים, בתזונה ובמרכיבים נוספים המשפיעים על חיי הזוג. נקבת הג'אקו מטילה בין פעם אחת בשנה לבין מקרים נדירים שנצפתה מטילה עשר פעמים בשנה אחת. בכל הטלה הנקבה תטיל בין ביצה אחת לארבע ביצים. לאחר 26–27 ימי דגירה יבקעו הגוזלים כאשר הם עיוורים וללא נוצות (מלבד פלומה דלילה). הגוזלים יתחילו להצמיח נוצות בהדרגתיות כ-11 שבועות לאחר הבקיעה.

מרחב מחיה מלוכלך, לחץ או פחד (לעיתים קרובות עקב התעללות (כולל חוסר חברה) או כלוב קטן מידי\חוסר מעש (שעמום)) יכול לגרום ברוב המקרים לחוסר יכולת להרות אצל הנקבה (בחלק המקרים רק בהטלה בתנאים אלו, אבל המצב יכול להשאיר את הנקבה עקרה), במקרים אחדים יכול להיגרם גם סירוס אצל הזכר,(למצב סימנים רבים כמו למשל מריטת נוצות מרובה ברב המקרים או חוסר תזוזה).

אופי והתנהגות

האפרור נחשב לתוכי בעל כושר החיקוי הטוב ביותר ויכול ללמוד עד לכשבע מאות מילים, למעשה האפרור נחשב לאחת החיות החכמות ובעלות האינטליגנציה הגבוהה ביותר יחד עם דולפין ושימפנזה. בחודשיים הראשונים יצטרך המטפל ללמד בעצמו את התוכי לדבר, אך ככל שיעבור הזמן ילמד התוכי את עצמו לדבר. (כך שיכולים להיות מקרים שהתוכי יחקה בעצמו משפטים אשר חוזרים ונשנים בבית, או שיחות אשר דוברו והגיעו לאוזנו).

האפרור הוא תוכי שנקשר לאדם אחד שמטפל בו הכי הרבה ומשחק איתו יותר, והוא נאמן אליו יותר מלשאר. אולם ברוב המקרים כאשר האפרור יקבל תשומת לב שווה מכל בני הבית, יהיה האפרור סבלני ונאמן לכולם. תוכי הג'אקו רגיש לסימני פחד, דבר זה גורם לג'אקו להילחץ בעצמו, על כן יש להסתיר מפני הג'אקו סימנים אלו על מנת להימנע מנשיכות.

אם התוכי משועמם, לחוץ או מתוסכל, הוא מתחיל למרוט את נוצותיו ועלול לפצוע את עצמו. כדי למנוע התנהגות זו יש לספק לתוכי כלוב גדול ככל האפשר, צעצועים, תשומת לב רבה ככל האפשר, וטיולים באוויר הפתוח באמצעות רתמה מיוחדת המיועדת לתוכים.

ג'אקו אשר ננטש על ידי בעליו העיקריים ואין לו מענה רגשי מוכר, עשוי להגיע לרמה גבוה של מריטת נוצות, דיכאון ועיקור, עד כדי מוות במקרים קיצוניים.

בשיאו, יכול הג'אקו ללמוד עד 700 מילים.

קישורים חיצוניים

• אפרור אפריקני, באתר ITIS (באנגלית)
• אפרור אפריקני, באתר NCBI (באנגלית)
• אפרור אפריקני, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• אפרור אפריקני, באתר GBIF (באנגלית)
• אפרור אפריקני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• תמונות ג'אקו קונגו
• סרטון בקיעת גוזל קונגו, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35693182אפרור אפריקני