אפסאנה נג'מאבאדי

אפסאנה נג'מאבאדי (באנגלית Afsaneh Najmabadi; נולדה ב-1946) היא סוציולוגית, היסטוריונית וחוקרת מגדר אמריקאית ממוצא איראני. פרופסור להיסטוריה וללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת הרווארד, ארצות הברית. תחום מומחיותה הוא תמורות חברתיות-תרבותיות של מגדר במזרח התיכון ובדרום אסיה בתקופה המודרנית ובעיקר באיראן מסוף המאה ה-19 עד ימינו.

השכלה והתפתחות מקצועית

אפסאנה נג'מאבאדי למדה פיזיקה לתואר ראשון, בתחילה באוניברסיטת טהראן וב-1966 עברה למכללת רדקליף של אוניברסיטת הרווארד, שם סיימה את לימודיה בהצטיינות יתרה (חברה באגודת Phi Beta Kappa ) בשנת 1968. היא בעלת תואר שני בפיזיקה (אוניברסיטת הרווארד, 1970) ודוקטורט בסוציולוגיה (אוניברסיטת מנצ'סטר, אנגליה, 1984).

היא כיהנה כעמיתת מחקר במרכז ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת הרווארד (1984-1985), במרכז פמברוק להוראה ולמחקר של נשים באוניברסיטת בראון (1988-1989), בבית ספר לתאולוגיה בהרווארד בלימודי נשים בתוכנית ללימודי דת (1988-1989), במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון (1994-1995) ובמחלקה ללימודי נשים במכללת ברנרד שבאוניברסיטת קולומביה (1992-2001). היא מכהנת כפרופסור להיסטוריה וללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת הרווארד משנת 2001, וכיו"ר הוועדה לתארים בלימודי נשים ומגדר. בזמן כהונתה כיו"ר הוועדה היא שינתה את שמה מ"לימודי נשים" ל"לימודי נשים ומגדר".

תחומי מחקרה

הטיה מגדרית בזיכרון הלאומי של איראן

נשים, באורח מסורתי, נפקדות מהסיפור ההיסטורי ואם הן מופיעות אז הן מתויגות בקטגוריות משניות ולא של הסיפור ההיסטורי המרכזי. בספרה "The Story of Daughters of Quchan: Gender and National Memory in Iranian History" נג'מאבאדי מספרת מחדש את הסיפור ההיסטורי של בנות קוצ'אן תוך ניסיון לעצב מחדש את הזיכרון הקולקטיבי האיראני של המהפכה החוקתית. היא טוענת כי היסטוריונים של איראן המודרנית מוטים מגדרית והוציאו את הנשים מהניתוחים ההיסטוריים ויש להחזיר את הנוכחות של נשים לטקסטים תרבותיים חשובים ולזיכרון הפוליטי שלהם. נג'מאבאדי טוענת כי אין צורך לחפש מקורות חדשים על נשים אלא לקרוא מחדש את המקורות הקיימים במבט אחר של ניתוח מגדרי וכך ניתן יהיה ללמוד על נשים גם ממקורות על גברים.

שאלת הזמן והמקום בשימוש במגדר כקטגוריות מחקר

ההתייחסות של חוקרים היסטוריים למונחים של מגדר לא תמיד תואמת את התקופה והמקום הנחקרים, כדוגמת איראן של סוף המאה ה-19, בה מושגים של מגדר היו שונים מהמקובל במאה ה-20 במערב. ההתייחסות המקובלת והמודרנית למגדר היא בינארית: גבר/אישה, ובכך היא מזניחה קטגוריות אחרות של זהויות מגדריות שהיו קיימות בתקופה זו באיראן. נג'מאבאדי קוראת לזנוח את הבינאריות המגדרית במחקר ההיסטורי מכיוון שהיא מקבעת הטרונורמטיביות ויוצרת הדרה, וכמעט מחיקה, של התנהגויות מגדריות שלא תואמות את הקטגוריות המערביות. מושגי מגדר עברו טרנספורמציה עם השנים והמושגים השתנו גם על פני מקומות גאוגרפים ונורמות תרבותיות אחרות, ולכן דרושה קריאה מחודשת כדי להכליל נרטיב מגדרי.

חלק מכתביה העיקריים

(1998) The Story of Daughters of Quchan: Gender and National Memory in Iranian History

ספר פוליטי-היסטורי זה חוקר אירועי חטיפה ומכירה של נערות ונשים ממחוז קוצ'אן באיראן ב-1905. הסיפור הוא דוגמה אחת מני רבות למעשי זוועה אלו שנעשו הן על ידי הממשל המקומי והן על ידי השלטון הקאג'ארי לפני המהפכה החוקתית באיראן בשנת 1906. חלק מהנשים והנערות נמכרו על ידי תושבים חקלאים שלא יכלו לשלם את מיסיהם בשל שנת יבול גרועה וחלקן נלקחו כשלל בפשיטה שערכו בני שבטים טורקמנים על כפר בצפון מזרח איראן. האירוע הזה משרטט את דמותן של הנשים האיראניות כ"אובייקטים של מסחר" (מונח שטבעה גייל רובין (Gayle Rubin )) בין גברים ומשקף את מצב העוני וחוסר צדק חברתי שאנשים חוו תחת ממשל זה. הסיפור פורסם בכל עיתוני איראן וגרם לזעקה ציבורית לצדק חברתי ולממשל חוקתי. נג'מאבאדי חוקרת מה גרם למקרה הזה להפוך לכל כך עוצמתי ומשפיע בשונה משאר הסיפורים הדומים לו באותה תקופה ובאותה נשימה האירוע הזה נשכח מדפי ההיסטוריה לגמרי. היא חוקרת את השפעת ה"אמנזיה" הזו על התרבות הפוליטית של איראן המודרנית, על הזיכרון הלאומי של המדינה ועל כותבי היסטוריה מודרניים באופן כללי .

הפרויקט האינטרנטי Women's Worlds in Qajar Iran

בשנים 2009-2011 נג'מאבאדי קיבלה מענק מחקר (יחד עם עוד 4 היסטוריונים חוקרי התקופה הקג'ארית) מטעם הקרן הלאומית למדעי הרוח (the National Endowment for the Humanities [NEH]) לפיתוח ארכיון דיגיטלי מקיף ואתר אינטרנט – Women's Worlds in Qajar Iran שישמר, יקשר ויעבד חומרים ממקורות ראשוניים ונגישים הקשורים להיסטוריה החברתית והתרבותית של עולמן של הנשים בתקופת שלטון השושלת הקג'ארית (1796-1925) באיראן. באתר ניתן למצוא מגוון רחב של חומרים מאוספים של משפחות פרטיות ושל מוסדות שהשתתפו במיזם. האתר מספק גישה דו לשונית לאלפי מסמכים אישיים, כתבי יד, תמונות, פרסומים, חפצים יומיומיים, יצירות אמנות וחומרי אודיו – מה שהופך אותו למשאב מקוון ייחודי בנושא. ייחודו של ארכיון זה הוא בכך שהוא עונה על חוסר משמעותי במחקר של תקופה חשובה זו בהיסטוריה של איראן על ידי הנגשת כל החומרים והמסמכים הרלוונטיים ושיקוף החיים של הנשים בתקופה הקג'ארית.

מפרסומיה

פרקים מספרים

• Bibi Khanum, p. 229, in The Oxford Encyclopedia of Women in World History, ed. Bonnie G. Smith, Oxford: Oxford University Press, (2008).
• Teaching and Research in Unavailable Intersections, pp. 69-80 in Women’s Studies on the Edge, ed. Joan W. Scott. Durham: Duke University Press, (2008).
• (Un)Veiling Feminism, pp. 39-57 in Secularisms, ed. Janet J. Jakobsen and Ann Pellegrini. Durham: Duke University Press, (2008). Turkish translation: in Feminist Approaches in Culture and Politics, Kultu ve Siyasette Feminist Yaklasimlar, feministyaklasimlar, (October 2008).
• Authority and Agency: Revisiting Women’s Activism during Reza Shah’s Period, pp. 159-177 and 235-243, in The State and the Subaltern: Modernization, Society and the State in Turkey and Iran, ed. Touraj Atabaki, London: I. B. Tauris, (2007).
• Crafting an Educated Housewife in Iran, Chapter 3, pp. 91–125, in Remaking Women: Feminism and Modernity in the Middle East, edited by Lila Abu-Lughod, Princeton University Press, (1998).

ממאמריה

• האם ייזכר שמנו?: כתיבת ההיסטוריה של המהפכה החוקתית באיראן כאילו יש חשיבות לנשים ולמגדר, בתוך ג’מאעה, 4: 94-126, (1999).

• Taj-al-Saltana, Encyclopaedia Iranica, on-line edition. Posted March (2009).
• Gender and Secularism of Modernity: How Can a Muslim Woman Be French, Feminist Studies 32: 2 (summer 2006): 239-255.
• Gendered transformations: beauty, love, and sexuality in Qajar Iran, In Iranian Studies Volume 34, Issue 1-4, (2001) 89-102.

כתבים שערכה

• Encyclopedia of Women and Islamic Cultures. Associate Editor. Leiden: Brill, volumes I-VI, (2003-2007).
• Journal Special Issue, Wiles of Women -- and Men: Literary and Historical Moments. guest editor. Iranian Studies 32, 2 (1999/2000).
• Women's Autobiographies in Contemporary Iran. Harvard Middle Eastern monographs (1990).

פרסומים בפרסית

• Women of the East: Documents from and about the second Women of the East Congress (1932). Co-edited with Gholamreza Salami, in Persian. Tehran: Shirazeh, (2005).
• Sédighé Dolatabadi: Letters, Writings, and Remembrances, in three volumes, co-edited with Mahdokht Sanati, "Scripting and Visaging Women" series, New York, (1999).
• Bibi Khanum Astarabadi and Khanum Afzal Vaziri, co-edited with Mihrangiz Mallah, in "Scripting and Visaging Women" series, New York, (1996).
• Hikayat-i dukhtaran-i Quchan, Baranforlag, Spanga, Sweden, (1995); and Roshangaran, Tehran, (1996); (reprinted 2002).
• Ma'ayib al-rijal [Vices of Men], an edited and annotated publication of a 19th century manuscript by Bibi Khanum Astarabadi, with an Introductory essay in English and Persian, in "Scripting and Visaging Women" series, New York, (1992); second edition Baranforlag: Spanga (Sweden), (1993).

פרסים

• מאי 2012 - הכרה בפרויקט ארכיון דיגיטלי ואתר אינטרנט – Women's Worlds in Qajar Iran על ידי המשרד למעורבות ציבורית בבית הלבן (White House Office of Public Engagement).

ראו גם

• השושלת הקאג'ארית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אפסאנה נג'מאבאדי בוויקישיתוף

• האתר של נג'מאבאדי באוניברסיטת הארוורד, וגם דף המחקר של נג'מאבאדי באוניברסיטת הארוורד
• Women's Worlds in Qajar Iran
• White House Office of Public Engagement
• Encyclopedia of Women and Islamic Cultures/EWIC(הקישור אינו פעיל)
• Trans Bodies Across The Globe
• The Women behind Women’s Worlds in Qajar Iran
• אפסאנה נג'מאבאדי (1946-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37099873אפסאנה נג'מאבאדי