אפליה קניינית
אפליה קניינית מוגדרת כדחייה או סירוב, על ידי אדם או תאגיד, לבצע עסקה קניינית כלשהי עם אדם אחר, ממניעים פסולים, כגון: מגדרו, דתו, מוצאו, גילו ואף העדפות האכילה שלו.
בדומה לאפליה בשוק העבודה, גם אפליה קניינית היא סוג של אפליה כלכלית. האפליה הקניינית יכולה להתבצע בכל סוגי עסקאות הקניין, כגון: שכירות, מכר, ביטוח, הלוואות ומשכנתאות.
אפליה קניינית תחת בחינה משפטית
בית המשפט העליון קיבל תביעות בגין אפליה קניינית כנגד מדינת ישראל ואף כנגד רשות מקרקעי ישראל וזאת על בסיס ערך השוויון, שאינו מעוגן בצורה רשמית בחוקי היסוד של מדינת ישראל. בתי המשפט בארץ קיבלו גם תביעות של פרטים בגין אפליה קניינית כנגד תאגידים, במגזר הפרטי, וזאת תוך שימוש בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. מלבד סעיפי השסתום: תום לב ותקנת הציבור, המופיעים בחוק החוזים ומתייחסים אך למישור החוזי, נדמה כי אין הסדר בחקיקה או בפסיקה, עליו ניתן להישען כאשר חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, אינו חל – כלומר, ישנה לאקונה כאשר מדובר באפליה בין פרט אחד לאחר.
חקיקה בארצות הברית
בארצות הברית קיים חוק המאפשר טענת תביעה לאדם אשר הופלה על ידי אדם אחר, ממניעים פסולים, הנקרא: חוק הדיור ההוגן. המשרד לדיור הוגן והזדמנויות שוות, הוא הממונה על אכיפת החוק.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אפליית ערבים ברכישת דירות בפרויקט נדל"ן בעכו, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל.
- חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, באתר כל זכות.
- בג"ץ קעדאן, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
