אפיגרפיה

ערך זה עוסק בתחום בארכאולוגיה החוקר תחריטי סימנים ואותיות על אבנים. אם התכוונתם למתמטיקה, ראו אפיגרף (מתמטיקה).

אֶפִּיגְרַפְיָה (ביוונית: επιγραφή) היא ענף במדע הארכאולוגיה העוסק במיון ובחקר של כתובות ותחריטי סימנים ואותיות על גבי אבן, מתכת, חרס וחומרים דומים. תחום זה נבדל מתחומי המחקר של כתבי יד עתיקים, שנכתבו בדיו על נייר, גוויל, קלף או פפירוס, תחומים הנקראים "פאפירולוגיה" ו"פלאוגרפיה". ענף האפיגרפיה מהווה את אחד מעמודי היסוד של המחקר הארכאולוגי המודרני.

האפיגרפיה עוסקת הן בחקר בלשני של הכתוב והן בניתוח כתובות אלו כמסמכים המעידים על אירועים היסטוריים ועל חיי התרבות בתקופות קדומות.

מדע האפיגרפיה החל להתפתח במאה ה-16. בראשיתו, הוא התמקד בכתובות בשפה הלטינית. בין חשובי החוקרים בתחום זה ניתן למנות את וילהלם הנצן, בארטלומיו בורגסי, ותאודור מומזן. האחרון היה היוזם של אוסף הכתובות הלאטיניות (Corpus Inscriptionum Latinarum) – אוסף רב כרכים שהחל לצאת לאור בגרמניה בשנת 1863, שמכיל את כל הכתובות הלטיניות הידועות, ומקבצן לעבודה אחת. עד היום יצאו כ-20 כרכים, המכילים כ-180,000 כתובות מעובדות, מנותחות ומתורגמות.

ענף ארכאולוגי הקשור לאפיגרפיה הוא הנומיסמטיקה, העוסק בחקר המטבעות.

ספרים המאגדים כתובות בלטינית ויוונית

אוסף הכתובות הלאטיניות (בלטינית: Corpus Inscriptionum Latinarum, קיצור: CIL) – אוסף רב כרכים שהחל לצאת לאור בגרמניה בשנת 1863 בעריכת תאודור מומזן, שמכיל את כל הכתובות הלטיניות הידועות, ומקבצן לעבודה אחת. עד היום יצאו כ-20 כרכים, המכילים כ-180,000 כתובות מעובדות, מנותחות ומתורגמות.

כתובות נבחרות בלטינית (בלטינית: Inscriptiones Latinae Selectae, קיצור: ILS) - אוסף כתובות בלטינית בעל שלושה כרכים שנערך על ידי הרמן דסאו. העבודה פורסמה בשלושה חלקים בשנים 1892-1916.

השנה האפיגרפית (בצרפתית: L'Année épigraphique, קיצור: AE) - אוסף כתובות בלטינית ויוונית היוצא לאור כל שנה בצרפתית.

Roman Military Diplomas (בעברית: דיפלומות צבאיות רומאיות, קיצור: RMD) הוא אוסף של דיפלומות צבאיות רומאיות, הכולל את כל הדיפלומות צבאיות רומאיות שפורסמו משנת 1955. עד היום פורסמו 5 כרכים בעריכתם של מרגרט רוקסן ופול הולדר, הכוללים למעלה מ-470 דיפלומות.