אסכולת הדנובה
אסכולת הדנובה (בגרמנית: Donauschule או: Donaustil) הוא הכינוי לסגנון יצירתם האמנותית של מספר ציירים מתחילת המאה ה-16 אשר התרכזו באזור בואריה, צפון אוסטריה ולאורך נהר הדנובה. עבודתם של הציירים הללו הייתה בעלת סגנון אמנותי משותף הנחשב כחוליה מקשרת בין סגנון התקופה הגותית המאוחרת והרנסאנס. הם נחשבים גם בין הראשונים לאמץ את סגנון נופי עולם.
מקור השם
המונח "אסכולת הדנובה" נטבע לראשונה בשנת 1892 על ידי היסטוריון האמנות תיאודור פון פרימל (Theodor von Frimmel) בסקירה ביקורתית שהעביר על הדיסרטציה של ההיסטוריון ומבקר האמנות מקס יקוב פרידלנדר (Max Jakob Friedländer), אודות יצירתו של הצייר אלברכט אלטדורפר. פרימל ראה בציורי הנוף של אזור הדנובה, חלק מופרד ומובחן של האמנות הגרמנית ובעיקר בעבודתו של אלטדורפר עצמו. בשנים הבאות התרחב השימוש במונח לתיאור היצירה האומנותית המובחנת של ציורי הטבע הנוף אך בשנת 1922 קרא פרידלנדר לקביעת מונח פחות עמום.
המאפיינים האמנותיים
הסגנון האמנותי של אסכולת הדנובה התאפיין בחידוש הבלתי מוכר עד אז של יצירת תחושה טבעית ושילוב של הצופה בו. הוא צומח במקביל לציירי נופי בארצות השפלה, כמו יואכים פטיניר, שנחשב למייסד הסגנון ״נופי עולם.״ הנוף והטבע בציורים מקבל חיים בלתי תלויים משלו, והופך למרכזה ומהותה של היצירה האמנותית. לעיתים קרובות נוצרת בצופה תחושת ההשתלבות של עצמו בתוך נוף הניחן באור טבעי משלו. השמיים בתמונות מכוסים בדרך כלל בעננים כהים היוצרים תחושה קודרת, ובחלק מן התמונות משולבות סצינות של אירועים מתוך הסיפורים בכתבי הקודש.
אסכולת הדנובה משתמשת בציורי הטבע והנוף כאמצעים אומנותיים סימבוליים. מבקרי אומנות מודרניים מוצאים בה מאפיינים של האקספרסיוניזם תוך שימוש במונחים שנכנסו לשימוש גם בשפה יומיומית כגון "אייקון נוף", "אווירה כפרית" וכדומה.
בין האמנים המזוהים ביותר עם סגנון אסכולת הדנובה נמנים: אלברכט אלטדורפר, לוקאס קראנאך האב, וולף הובר, קריסטוף שווארץ, אוגוסטין הירשפוגל.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
29705970אסכולת הדנובה