אסיפת הרבנים 1848
 |
אין לראות דף זה כערך אנציקלופדי. יש לשכתבו באופן יסודי ולהתאימו לשאר ערכי המכלול.
| |
| אין לראות דף זה כערך אנציקלופדי. יש לשכתבו באופן יסודי ולהתאימו לשאר ערכי המכלול. |
ב-1848, בבירת האימפריה הרוסית, סנקט פטרבורג, כונסה אספת רבנים, שנבחרו על ידי הקהילות היהודיות מכל רחבי רוסיה. האספה דנה בבעיות הנוגעות ליהדות רוסיה וגיבשה הצעות שהוגשו לנציגי השלטון.
רבני האסיפה נקבעו ע"פ בחירות שנערכו בין יהודי רוסיה, מבין כלל הנבחרים - נבחרו ע"י שר הפנים הרוסי שישה רבנים לאסיפה. האסיפה התבטלה בסוף בעקבות זיוף מכתב של רבי מנחם מנדל שניאורסון ע"י המשכילים.
רקע
בשנת 1843 נערכה בפטרבורג אסיפת רבנים שכונסה בעקבות הצעת המשכילים, האסיפה הסתיימה בניצחון רבי מנחם מנדל שניאורסון וביטול הצעות המשכילים, לאחר שכשלו, החליטו על הקמת אסיפה חדשה ב-1848 ובה הרבנים יבחרו ע"י יהודי רוסיה, ומבין הנבחרים יבחר שם הפנים שישה רבנים.
הצעות המשכילים היו:
- סידור תפלה בנוסח קבוע ומסודר אשר בו יתפללו כל היהודים, סדור זה יתורגם לגרמנית.
- ללמד ילדים תנ"ך, אך להשמיט פרשיות מסוימות.
- ללמד ילדים משנה, אך לסדר את המשניות מחדש ולהוציא קטעים לא רלוונטים.
- לדלג על לימוד הגמרא וללמד את הילדים רמב"ם בלבד.
- לתרגם את התנ"ך, המשנה והרמב"ם לגרמנית, וכך ללמד את הילדים
הבחירות לאסיפת הרבנים
שר הפנים הרוסי הקים וועדה מיוחדת שתהיה אחראית על הבחירות, בין השאר קבעה האסיפה את כללי הבחירות שהיו:
- מספר הנבחרים לא יעלה יותר על שלשים וחמשה.
- לקבוע מספר הנבחרים אל הועידה לא יותר מששה אנשים.
- לקבוע שלשה נבחרים מאת פקידי שר הפנימי ושר ההשכלה אחד יו"ר ולו שתי "דיעות" ושני סגנים, כל אחד מהם יש לו "דיעה" אחת.
- שלשה מהנבחרים יהיו בעלי השכלה גבוה — אקאדמיים — שני רבנים מפורסמים ואחד סוחר מפורסם.
- לקבוע זמן הועידה לחדש מארט או מאי 1848 — אדר שני או אייר תר"ח.
מיד לאחר פרסום הבחירות, החל רבי מנחם מנדל שניאורסון בתעמולה שהמשכילים לא יבחרו לאסיפה, והמשכילים מנגד פעלו שהם יבחרו.
בסופו של דבר מתון 32 נבחרים לאסיפה נבחרו 26 חרדים ורק 6 משכילים.
דבר זה לא עזר משום ששר הפנים בחר לאסיפת הרבנים עצמה מתוך אלו 4 משכילים ו2 יהודים חרדים בלבד[1].
ששת הנבחרים לאסיפה היו: יו"ר האסיפה אליעזר לישפיץ, שני מלומדים מר וורביל , ומר אייכנבוים, הסוחר ברנשטיין מאדסה, הסוחר גלדברג מביליסט, והסוחר בשקוויטש מוויטבסק.
התפטרות החרדים מהאסיפה
במשך כל זמן האסיפה היו שני החרדים בשקוויטש וגלדברג נלחמים ומשמיצים את שאר הצירים, את אליעזר לישפיץ הם לא היו אפלו מעיזים להזכיר את שמו, הצירים מר וורביל ומר אייכנבוים, הם היו אומרים שהם יותר גרועים מאנזיקוויטורים בספרד, שהם נלחמו נגד הדת אבל הם מגיעים בשם הדת, כל היום היו החרים הולכים לבית הכנסת ומכריזים אודות מעלליהם של המשכילים.
באחת הפעמים שוורביל ואייכנבוים ואליעזר לישפיץ השמיצו את החרדים בנאומים שלהם פנו החרדים לאחראי על הדיונים שהיה נוצרי, זזה לא הוגן שתמיד בסוף קובעים את החוקים לפי דעתם בגלל שהם הרוב, מפני שבאמת, 95 אחוז מהבוחרים הינם חרדים לדבר ה' ולמרות זאת המשכילים שבחרו בהם רק 5 אחוז הם הרוב באסיפה, הצירים המשכילים החלו להתרעם אליהם וביקשו לתבוע אותם על הוצאת דיבה, וכן שהממשלה הרוסית תתבע אותם על כך שהם טוענים שהממשלה שקרה בזה שבחרה בהם.
בשקוויטש החל לבר ולנאום נגד הצירים המשכילים:”האם האמת אינו כן, ולא זו בלבד אשר תשעים וחמשה אחוזים מבוחרים הם שומרי דת, אלא עוד זאת: תשעים אוחוזים מהשאלות שהציעו לפני הועידה לפתור אותם הם ביחס לשמירת הדת, אשר אתם כלכם אינם מודים בה. תשע השאלות בעניני זביחה וחמש שאלות בעניני בית הכנסת, אתם האוכלים טריפות ומחללים את השבת והמועדים מה נוגע לכם עניני הזביחה והזובחים או עניני קדושת בתי הכנסת ! גם ארבע השאלות בעניני קדושין אין להם שום יחס אליכם. ורק שתי השאלות: א) אם בלתי נימול יהודי הוא ב) ע"ד מומר שהוריו העבירוהו מנחלתו, יש להם שייכות אליכם. האם לא צחוק מכאיב לב הוא, אשר מעשרים השאלות של הועידה אשר בגללם החרידו את בית פקידות שר הפנימי ושר ההשכלה לקרא ועידת נבחרים, הנה שמונה עשרה מהם הנבחרים לועגים עליהם ואנשים אלו הן המה הרבים אשר בדעתם להכריע.”.
אחריו עלה הציר החרדי גלדברג והחל לנאום:
כשבועים מלפנים בעת אשר ספרנו לפני היהודים בבית הכנסת על אדות מהלך הועידה ודעותיהם של הנבחרים על עניני הדת ולעגם על מנהגי ישראל, הנה קהל השומעים דרש מאתנו לפרסם הדברים ברבים בכל עיירות ישראל. ואם היו"ר של הועידה ופקידי הממשלה מתחשבים רק עם דעת הכופרים בדת ישראל ולועגים למנהגי ישראל הנה עלינו — הנבחרים באשק„וויטש וגאלדבערג — להגיש את מחאתינו בכתב ועם זה להגיש כתב התפטרות בנימוק כי במצב ורוח כזה אשר הדעה בפתרון עניני דת נמסרה ליד מחללי הדת אין בידינו למלאות את חובותינו ופורקים אנו מעלינו את האחריות.
מזכיר הועידה מנדלשטם החל לצעוק לעבר הצירים בחרדים שהינם בוגדים במלכות והם כפוי טובה נגד הממשלה הרוסית., אולם גלדברג החל להמשיך לנאום:
ימים אלו קבלנו מכתבי הוראה והתראה מארבעים ערים גדולות וקטנות וכולם כותבים בנושא אחד:
כפי שנודע לנו כי רוב חברי הועידה הם מהפוקרים הכופרים בתורת משה ומזלזלים במצות, ואת האיש אליעזר ליפשיץ המנודה מגאוני ישראל כתרו בשם רב לפסוק ולפתור שאלות שהוגשו את הממשלה, הנה אנחנו היהודים שומרי תורה ומצות אשר בחרנו בכם להגן על דתנו ותורתנו, ולהיותכם אתם המעט — אשר על כל תביעו את מחאת היהודים שומרי תורה ומצוה נגד דעותיהם והצעותיהם של חברי הועד מר ליפשיץ מר ווערביל מר אייכענבוים ומר בערנשטיין האוכלים טריפות ומחללים את השבת והמועדים, ותגישו ללשכת האמונות והדתות השונות אשר על יד בית פקידות שר הפנימי כתב התפטרות.
על יסוד — המכתבים וההוראות שקבלנו כאמור, הננו מתכבדים להביע לרום הדרת כבוד היושב ראש את מחאתינו הנמרצה בשם היהודים שומרי תורה ומצוה אשר שלחונו אל הועידה ויחד עם זה את התפטרותינו מלהיות נבחרי ועידה הלזו.
לאחר הנאום גלדברג הלך ויחד איתו בשקוויטש למזכיר האסיפה וחתמו על מכתב התפטרות, לא הועילו כל התחנונים שניהם התפטרו ועזבו את האסיפה.
התפטרות הצירים החרדים הובילה לרעש גדול, שהוביל בסופו של דבר לסיום האסיפה
ביטול האסיפה
התפטרות החרדים מהאסיפה הובילה לרעש גדול והוחלט על ביטול האסיפה, במקום כך הוחלט לשאול 6 רבנים [2] שהם יענו על השאלות, בין הרבנים היה רבי מנחם מנדל שניאורסון, ולאחר שתשובתו הגיע לידי המשכילים הם החליטו לזייף אותה, לאחר שהתגלה על כך ברבים החליט שר הפנים לבטל את האסיפה לגמרי ולא לשמוע להצעות המשכילים.
לקריאה נוספת
קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה, רבי יוסף יצחק שניאורסון
הערות שוליים
