אסטריד דובלה דוליס דאלגרן
| לידה | נסטון, נורווגיה |
|---|---|
| מדינה | נורווגיה ושוודיה |
| כינויים נוספים | מאטה הארי הסקנדינבית |
| ידועה בשל | מרגלת עבור גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | עד ל-23 בפברואר 1944 |
אסטריד דובלה דוליס דאלגרן (באנגלית: Astrid Døvle Dollis Dahlgren, נולדה בשם: Astrid Døvle 9 בדצמבר 1899 – 27 בספטמבר 1981) הייתה רופאת שיניים נורווגית וסוחרת. לאחר שהפכה לשוודית בעקבות נישואיה עבדה עבור גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה ופעלה כנגד המחתרת הנורווגית. כונתה "מאטה הארי הסקנדינבית".[1]
ביוגרפיה
דאלגרן נולדה בנורווגיה לאב רופא שיניים ולאם זמרת בתיאטרון ברגן. היא גדלה באוסלו.[1] בשנת 1921 החלה ללמוד רפואת שיניים והמקורות חלוקים אם סיימה את לימודיה.[1][2] ב-1926 היא הקימה חברה שפעלה עד 1931. היא נישאה לרופא שיניים נורווגי, לייף וו. דוליס, ונולדו להם שני בנים. ב-1939 הם נפרדו.[1] בתקופה זו היא עסקה שוב במסחר וגם הקימה חברה על שמה שעסקה ביבוא ויצוא.[1]
בשנת 1943 נישאה שוב לאיש עסקים שוודי בשם לארס אקסל דאלגרן. נישואים אלה העניקו לה אזרחות שוודית;[3] באותה שנה היא נסעה לשוודיה כדי לגור עם בעלה החדש, בדיורסהולם. הנישואים הסתיימו בשנת 1947.
ריגול
נורווגיה
בשנת 1940 היא חברה למפלגה הנאצית הנורווגית - הנאציאל סאמלינג ונשכרה על ידם כדי לחשוף שחיתות בקרב הארגון.[1]
במאי 1943 הצטרפה כחברה ל-SS הגרמני בנורווגיה. היא עבדה לראשונה עבור סגן השוטר גארד הולטסקוג במשטרת המדינה באוסלו ועסקה בשחיתות ב-NRK. זה הוביל לפיטורי פול מולר-פרנקן מ-NRK.[1]
דרך הולטסקוג היא פגשה את רב-סרן "פריץ" פרידריך גיאורג פרייס מהמשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA Amt IV) בגסטפו שגייס אותה לשורות הגסטפו. דוליס בדקה שחיתות שעובדי נציבות הרייך הגרמני נחשדו בה. בתמורה היא קיבלה מפרייס מידע על תוכניותיו התעשייתיות של שר הפנים, ויליאם הגלין, להן התנגדה. דוליס חשבה שהיא יכולה להוכיח שיש לו אמא יהודייה ולהשתמש בכך כדי להזיק לו.[1]
המידע הראשון שלה לפרייס על פעילויות בלתי חוקיות נגע למה שנקרא מקרה העיר Nittedal בשנת 1941. זה הוביל למעצרים של אנשי מפתח של המחתרת הנורווגית (מילורג), כולל מנהיג מילורג הראשון במזרח נורווגיה, מייג'ור הלפדן הנבורג-האנסן.[1]
ההתנגדות הנורווגית הגדירה אותה כמרגלת ב-1941.
בסתיו 1941 הועלו האשמות כי דוליס הייתה מלשינה מסוכנת, בעיתונים נורווגים לא חוקיים, במגזין "חדשות נורווגיות" שפורסם בלונדון ובשידורי BBC מלונדון. היא גם נחשדה על ידי תנועת ההתנגדות בכך שחדרה לתנועת הפליטים מאולסון לשטלנד בחורף 1942.[1]
ב-1942, דוליס ניהלה משחק פוליטי גדול יותר כשניסתה להחליף את ממשלת קוויסלינג בממשלה חדשה שתזכה לתמיכת הגרמנים. בהקשר זה, היא ניהלה קשר עם הבמאי גונאר שז'לדרופ ועם מזכיר הקבינט של המלך גיאורג פון טאנגן. דוליס טענה כי "מזכיר הממשלה פון טאנגן ערך לפני מותו [בדצמבר 1941] רשימה של אנשים שלדעתו יהיו הטובים ביותר עבור המדינה, אם היא תצליח להוציא את רוב השרים של קוויזלינג". נוסף על קוויזלינג, היה חשוב במיוחד להיפטר מהשרים אלברט ויליאם הגלין ויונאס לי.[1]
בשוודיה
בסתיו 1943 נסעה דוליס לשוודיה מטעם פרייס. אחת הסברות היא שעל מנת לקבל אשרת כניסה לשוודיה, היא נישאה ללארס אקסל דאלגרן וקיבלה אזרחות שוודית. בשוודיה היא הייתה אמורה לנהל משא ומתן בשם בעלי ספינות נורווגיות על השתלטות גרמנית על מספר ספינות חדשות שנבנו. בעלי האוניות נאלצו לעשות זאת כדי לשחרר עמיתים מהשבי בגרמניה.[1] בשנת 1954 אישר פרקליט המדינה קרל לוס שדוליס השתתפה, באופן פעיל, בניסיונות לשחרר מספר בעלי אוניות נורווגיות מהשבי הגרמני ולשחרר גם את איינר גרהרדסן ממפלגת הליבור.[1]
בשוודיה, היא סיפקה לגרמנים מידע על נורווגים בגלות, כולל קומוניסטים. נאמר עליה שהיא גם ריגלה בשדות תעופה מחוץ לסטוקהולם וגטבורג, ובאזורי הגבול עם נורווגיה. אומרים שהיא גם מיפתה את מנהיגי ארגון הסיוע השוודי. גרסה נוספת טוענת כי בסטוקהולם פנה אליה בלש שוודי והיא הסכימה לרגל אחרי נורווגיה עבור הרשויות השוודיות. היא חשפה, בין היתר, מפה של מיקומי התחמושת הגרמניים.
מעצר וכלא
השוודים חשדו שהיא נשלחה על ידי הגרמנים לאסוף מידע על סודותיהם הצבאיים. דאלגרן נעצרה בגבול, ב-23 בפברואר 1944 כשניסתה לעזוב את המדינה באופן בלתי חוקי עם "שותף נורווגי". היא נעצרה בחשד לריגול ואיסוף מודיעין על ידי השירות החשאי השוודי. הם תיארו אותה כ"אחד הסוכנים הצפוניים המסוכנים ביותר של הגסטפו הגרמני".[3] בית המשפט המחוזי של נורדמרק בעיריית ארג'ננג (Årjäng) גזר עליה שנתיים של עבודת כפייה. היא שוחררה מכלא הנשים ב-ווקסיו ב-1946. אזרחותה השוודית הצילה אותה מהסגרה לנורווגיה ב-1945.
תפקידה כמרגלת לא היה ברור, אם כי היו נגדה האשמות שונות שהוגשו על ידי שלושה ארגונים שונים, כולל המחתרת הנורווגית. עורך הדין הנורווגי, אלברט ויזנר, שאגב, בעצמו נענש על בגידה לפי סעיף 86 לחוק הפלילי[4], הוזמן על ידי דאלגרן לכתוב את הביוגרפיה שלה בניסיון להסביר שהיא לא הייתה מודיעה של השלטונות הגרמניים.
פרשת הבגידה נגד דוליס בוטלה ב-1954 לאחר בחינה נוספת של הראיות. אולם בשנת 1979, שוב הייתה מחלוקת לגבי תפקידה במהלך המלחמה בקשר לטענות בספרו של ההיסטוריון סבר קילדשטדלי (1959). בספר היו, בין היתר, טענות שדוליס שיתפה פעולה עם הנרי רינן, סוכן גסטפו נורווגי, ידוע לשמצה.
דוליס מתה בשוודיה בשנת 1981.[1]
לקריאה נוספת
- פרייזר, טור (2007). נשים בשירותים חשאיים: מודיעין בנורדים במהלך מלחמת העולם השנייה (בנורווגיט). הקפלה. מסת"ב 978-82-02-27462-7.
- שירות המידע השוודי (1944). חדשות משוודיה. הקונסוליה הכללית של שוודיה.
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 פרופ' תור פרייזר, אסטריד דובל דוליס, באתר האנציקלופדיה הנורווגית גדולה (בנורבגית)
- ^ Astrid Dovle DOLLIS-DAHLGREN: Norwegian. A qualified dentist, British National Archives, ref. KV 2/554, Retrieved 14 April 2016
- ^ 3.0 3.1 News from Sweden, Swedish Information Service, Swedish Consulate General, 1944, עמ' 158
- ^ ביורן האוג, הרבה ברזלים באש במבט לאחור על חיים מקצועיים פעילים
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אסטריד דובלה דוליס דאלגרן".
אסטריד דובלה דוליס דאלגרן35941810Q4945575