אנריקה גספר אי רימבאו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אנריקה לוסיו אאוחניו גספר אי רימבאו (בספרדית: Enrique Lucio Eugenio Gaspar y Rimbau; 2 במרץ 1842 – 7 בספטמבר 1902) היה דיפלומט וסופר ספרדי שכתב מחזות, סרסואלות (אופרטות ספרדיות) ורומנים.
ביוגרפיה
אנריקה גספר אי רימבאו נולד במדריד להורים שהיו במקצועם שחקנים. לאחר מותו אביו, עבר רימבאו עם אמו ושני אחיו לוולנסיה. הוא למד מדעי הרוח ופילוסופיה, הוא לא השלים את לימודיו משום שהפסיקם לאחר שהחל לעבוד בבנק המסחרי של המרקיז מסן חואן.
כבר בגיל 13 כתב את הסרסואלה הראשונה שלו, ובגיל 14 היה כתב בעיתון "לה אילוסטרסיון ולנסיאנה" (La Ilustración Valenciana). בהיותו בן 21 חזר למדריד על מנת להקדיש את עצמו לכתיבה.
שנות השיא שלו כסופר היו בין 1868 ל-1875, כשכתב אופרות דווקא עבור הקהל הבורגני ולא עבור האריסטוקרטיה. בתקופה זו הוא כתב גם דרמות היסטוריות והיה חלוץ התיאטרון החברתי בספרד.
כשהיה בן 23 נשא גספר אי רימבאו לאישה את אנריקטה באטייס אי ברטאן דה ליס (Enriqueta Batllés y Bertán de Lis), למורת רוחם של הוריה. לאחר שנולד ילדם השני, כשהיה רימבאו בגיל 27, הוא הצטרף לשרות החוץ הספרדי.
הוא שירת ביוון ובצרפת, ואז מדריד, ובסופו של דבר שירת כקונסול בסין, תחילה במקאו ואחר כך בהונג קונג. במהלך זמן זה המשיך לכתוב אופרות, בנוסף לכתיבה לעיתון " אל דיאריו דה מאנילה" (El Diario de Manila).
משחזר לספרד הוא עקר לאולרון (Olorón), אף על פי שמשפחתו התגוררה בברצלונה שם הוא העלה על הבמה אופרה בקטלאנית. אחר־כך הוא התגורר במקומות שונים בדרום צרפת. אשתו מתה במרסיי היכן ששירת כקונסול. כשמצבו הבריאותי התדרדר, פרש רימבאו לאולרון עם בתו, חתנו ונכדיו. גספר אי רימבאו מת באולרון ב-1902 בהיותו בן 60.
קישורים חיצוניים
