אנני טיילור

אנני טיילור (24 באוקטובר 1838 - 29 באפריל 1921) הייתה מורה אמריקאית, אשר ביום ההולדת השישים ושלושה שלה, ב-24 באוקטובר 1901 נהפכה לאדם הראשון לשרוד נפילה ממפלי הניאגרה בחבית. המניעים שלה היו כספיים אך היא מעולם לא הרוויחה הרבה כסף מהחוויה שלה.

ראשית חייה

אנני אדסון טיילור נולדה ב-24 באוקטובר 1838, באובורן ניו יורק. היא הייתה אחת משמונת הילדים שנולדו למריק אדסון (Merrick Edson1850-1804) ולוקרטיה ויירינג (Lucretia Waring). אביה היה בעל טחנת קמח ומת כשהייתה בת שתים עשרה, והשאיר מספיק כסף כדי להרשות למשפחה אורח חיים נוח. אנני הייתה מורה (היא קיבלה את התואר בהצטיינות במסלול בן ארבע שנים). במהלך הלימודים היא פגשה את דוד טיילור והשניים נישאו. היא ילדה ילד שמת כתינוק. בעלה מת בקרבה לכך.

אחרי שהתאלמנה עברה בחייה בין עבודות ומקומות. לבסוף היא התיישבה בביי סיטי מישיגן שם היא קיוותה להיות מדריכת ריקוד. מאחר שלא היו בתי ספר לריקוד בעיר באותו הזמן היא פתחה אחד משלה. היא עברה ל סאולט סט. מארי (sault ste. marie) ב-1900 בשביל ללמד מוזיקה. משם היא עברה אל סן אנטוניו טקסס, משם היא וחבר נסעו למקסיקו סיטי כדי למצוא עבודה. לאחר שנכשלה חזרה לביי סיטי.

מפלי הניאגרה

ברצון להבטיח פיננסית את שנותיה המאוחרות היא החליטה להיות האדם הראשון לשוט את מפלי הניאגרה בחבית. טיילור השתמשה בחבית מותאמת אישית לטיול שלה, בנויה מאלון וברזל ומרופדת במזרן. כמה עיכובים חלו ביצור החבית בחלקם מפני שאף אחד לא רצה להיות חלק מהתאבדות פוטנציאלית. יומיים לפני הניסיון של טיילר חתול נשלח בחבית שלה מעבר למפלי הפרסה בשביל לראות האם החבית תשבר או לא. בניגוד לשמועות באותו הזמן שהחתול שרד את הצלילה מדמם מהראש, ושבע עשרה דקות לאחר מכן הצטלם עם טיילור.

באוקטובר 24 ,1901 ביום ההולדת השישים ושלושה שלה החבית הונחה בצד סירת משוטים, טיילור קפצה פנימה עם הכרית ברת המזל בצורת הלב שלה. אחרי שהבריגו את המכסה חברים שלה השתמשו במשאבת אופניים כדי לדחוס אוויר לחבית. החור ששימש לכך נסתם עם פקק שעם וטיילור נסחפה ליד החוף האמריקאי מדרום לאי העזים.

הזרמים של אגם הניאגרה סחבו אותה מעבר למפלי הפרסה הקנדים, אשר מאז היו האתר של כל התעלולים הנועזים והמוצלחים במפלי הניאגרה. מצילים הגיעו לחבית שלה מעט אחרי הקפיצה. טיילור התגלתה חיה ויחסית לא פגועה. הטיול עצמו לקח פחות מעשרים דקות, אבל לקח זמן מה לפני שהחבית נפתחה. אחרי המסע טיילור אמרה לעיתונות :“בנשימת אפי האחרונה הייתי מזהירה כל אדם שלא יתנסה בחוויה הזאת… הייתי מעדיפה לעלות לפיו של תותח, בידיעה שיפוצץ אותי לחתיכות, ולא לעבור מסע נוסף במורד המפלים”.

בובי ליץ' שיחזר את החצייה בשנת 1911.

חייה המאוחרים

היא בקושי הרוויחה כסף מדיבור על החוויה שלה ומעולם לא התעשרה. היא כתבה ביוגרפיה וחזרה למפלי הניאגרה כדי למכור אותה. המנהל שלה פרנק מ. ראסל ברח עם החבית שלה ורוב חסכונותיה הושקעו בבלשים פרטיים כדי למצוא אותה. החבית אותרה בשיקגו רק כדי להיעלם לתמיד זמן מה לאחר מכן. היא בילתה את שנותיה האחרונות בפוזות לתמונות עם תיירים בדוכני המזכרות שלה, מנסה להרוויח כסף מ- New York Stock Exchange. לקצרה היא דברה על ניסיון שני לקפיצה ב-1906, ניסתה לכתוב רומן, לשחזר את הקפיצה ב-1901 שלה בסרט (שמעולם לא נראה), עבודה כמגדת עתידות, מתן טרפיות מגנטיות טיפוליות לתושבים מקומיים.

מוות

טיילור נפטרה ב-29 באפריל 1921 בגיל 82, בבית החולים של מחוז ניאגרה בלוקפורט, ניו יורק ונקברה ליד יליד אנגליה-קרלייל ד. גרהם הנועז (1850–1905) בחלקת מנוחת הפעלולנים בבית העלמין אוקווד במפלי הניאגרה, ניו יורק. הלווייתה נערכה ב -5 במאי 1921. היא ייחסה את מצבה הבריאותי והעיוורון כמעט לטיול שלה במפלים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנני טיילור בוויקישיתוף

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34152366אנני טיילור