אנמיה ממחלה כרונית
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| MedlinePlus | 000565 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | D63.8 |
אָנֶמְיָה מִמַּחֲלָה כְּרוֹנִית, או אָנֶמְיָה מִדַּלֶּקֶת, היא אנמיה הנגרמת כתוצאה ממצב דלקתי, לרבות זיהום, נזק לרקמה ומצבים נוספים הקשורים בהפרשת ציטוקינים מעודדי דלקת. אנמיה זו משתייכת לקבוצת האנמיות ההיפופרוליפרטיביות, שבהן מח העצם אינו מייצר מספיק תאי דם אדומים. זוהי האנמיה השנייה בשכיחותה, לאחר אנמיה מחוסר ברזל.
אפידמיולוגיה
שיעורי ההימצאות וההיארעות של אנמיה ממחלה כרונית עולים עם הגיל, והיא מהווה כ-20% ממקרי האנמיה בקשישים. בקבוצת אוכלוסייה זו הדבר מגביר פי חמישה תחלואה ותמותה.
אטיולוגיה
אנמיה ממחלה כרונית יכולה להיגרם מכל מצב דלקתי, אך במיוחד ממצבים הקשורים בהפרשת ציטוקינים מעודדי דלקת לאורך זמן. יחד עם זאת, ישנם מקרים של אנמיה הנובעים מדלקת חריפה ומסווגים אף הם תחת מחלה זו. עם הסיבות השכיחות לאנמיה זו נמנים זיהומים, סרטן, מחלות חיסון עצמי, אי-ספיקת כליות כרונית ומחלת השתל נגד המאכסן.
פתופיזיולוגיה
ציטוקינים מעודדי דלקת דוגמת אינטרלוקין 1, אינטרלוקין 6 ו-TNF מדכאים מספר מסלולים הקשורים בחומרי הגלם הדרושים לייצור תאי דם אדומים, בהם ברזל ואריתרופויאטין. אינטרלוקין 1 מדכא ישירות ייצור של אריתרופויאטין, ודרך מסלול של אינטרפרון גמא מדכא גם את התגובה של תאי האב האריתרואידים במח העצם לאריתרופויאטין. גם TNF מדכא את תגובת תאי מח העצם לאריתרופויאטין דרך אינטרפרון גמא. במקביל, רמות החלבון הפצידין עולות, ודרך דיכויים של ספיגת הברזל מן המזון ושחרור הברזל מן המאגרים בגוף, זמינות הברזל יורדת. נוסף על כך, אורך חיי תאי הדם האדומים מתקצר בזמן דלקת לכ-70–80 יום, במקום 120 יום.
באנמיה הנגרמת מדלקת חריפה גורמים הציטוקינים והחום הנלווה להם לתמותה מוקדמת של תאי דם אדומים המתקשים לשמור על שלמות קרום התא שלהם. ההמוליזה בטרם עת מביאה לירידה חדה של 2–3 גרם/ד"ל ברמות ההמוגלובין תוך יום–יומיים. עם זאת, באופן כללי אנמיה הנגרמת מדלקת חריפה היא קלה יותר, ועם הזמן מחמירה.
תסמינים וסימנים
על התסמינים של המחלה הקיימת ברקע, מתווספים התסמינים של אנמיה ממחלה כרונית, שאינם ייחודיים לאנמיה זו. עם התסמינים האלו נמנים: חולשה, תשישות וחוסר סבילות למאמצים, חיוורון, כאבים, עילפון או תחושת עילפון, כאבים בחזה, פעמת, הפרעות שינה, קושי בריכוז וחוסר תיאבון.
בדיקות מעבדה
חומרת האנמיה באנמיה ממחלה כרונית היא לרוב קלה, כשבמשטח דם תאי הדם האדומים יכולים להיות בעלי גודל תקין או קטנים (מיקרוציטיים). נתונים אלה מושפעים גם מאופי מחלת הרקע שבעטיה נגרמה האנמיה. רמות הברזל בדם נמוכות מהרגיל, פחות מ-50 מק"ג/ד"ל, אך לא נמוכות כמו באנמיה מחוסר ברזל. רמות הפריטין במצבי דלקת דווקא יכולות לעלות עד פי שלושה מרמתו הרגילה. רמות הטרנספרין, כפי שמבוטאות במדד קיבולת הקשירה של ברזל לטרנספרין (TIBC), נמוכות מהתקין, בניגוד לאנמיה מחוסר ברזל, וגם הרוויה של טרנספרין בברזל נמוכה, אך לא כמו באנמיה מחוסר ברזל.
טיפול
כמו באנמיות היפופרוליפרטיביות נוספות שבהן רמת האריתרופויאטין נמוכה, גם באנמיה ממחלה כרונית אריתרופויאטין חיצוני משמש לתיקון האנמיה. מאחר שבמתן אריתרופויאטין יש עידוד של יצירת תאי דם אדומים ותוך כדי כך ניצול של ברזל, בטרם המתן מתבצעת בדיקה שאכן מאגרי הברזל בגוף תקינים. אם אין הדבר כך, את הטיפול באריתרופויטין מקדים מתן ברזל. במצב של מאגרי ברזל תקינים, ניתן להגיע לרמות המוגלובין של 10–12 גרם/ד"ל תוך 4–6 שבועות. לאחר ההגעה ליעד ההמוגלובין מפחיתים את מינון האריתרופויאטין. גורמים שעלולים לפגוע בתגובת מח העצם לאריתרופויאטין הן רמות ברזל נמוכות, זיהום, הרעלת אלומיניום ופעילות יתר של בלוטת יותרת התריס.
עירוי דם נשמר למקרים שבהם רמת ההמוגלובין נמוכה מ-8 גרם/ד"ל או למקרים של אנמיה עם מחלת רקע לבבית או ריאתית.
לקריאה נוספת
- John W. Adamson, Iron Deficiency and Other Hypoproliferative Anemias, Harrison's Principles of Internal Medicine, 18th edition, McGraw-Hill Companies, 2012, Vol. 1, pp. 849-851
קישורים חיצוניים
- Edgar V Lerma, Anemia of Chronic Disease and Renal Failure, Medscape Reference, WebMD LLC, May 1, 2012
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
25638475אנמיה ממחלה כרונית