אני ואתה

ערך זה עוסק בספר פילוסופי של מרטין בובר. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אני ואתה (פירושונים).

אני ואתה (בגרמנית: Ich und Du) הוא חיבור פילוסופי משפיע מאת מרטין בובר שיצא לאור בגרמנית ב-1923. החיבור מציג פילוסופיה דיאלוגית, תפיסה פילוסופית-חברתית העוסקת ביחסים דיאלוגיים בין בני אדם, המושתתים על יחסי זיקה כנים וישירים.

כחלק ממסורת אידאולוגית שהתפתחה באירופה באמצע המאה ה-20, בובר מייחס חשיבות אונטולוגית מכרעת לדיבור הבינאישי. הוא העלה את הטענה שקיומו של האדם כנושא נוצר ומתעצב בתוככי הדו-שיח תוך כדי חילופי דברים עם זולתו. השיח עם אחר הוא שבונה את האדם כאישיות רוחנית. לא האדם הבודד הוא עובדת יסוד של הקיום האנושי, אלא האדם המצוי בזיקה עם הזולת. העיקר הוא על כן לא הקיום הפיזי אלא התגבשות התודעה האינדיווידואלית תוך כדי קשר ודיאלוג עם מישהו אחר.

על פי בובר, היחס "אני-אתה" מצוי בפנייה אל האחר (לא רק בדיבור המילולי, אלא קודם כל בכוונה הנפשית), ולמולו עומד יחס ההזרה "אני-לז". יחסי הזיקה דורשים פעולה של הנפש, ועל כן כל יחסי זיקה הולכים ונהפכים ליחסי הזרה בתהליך טבעי. אולם בתוך כל יחס של הזרה קיים הפוטנציאל להיהפך חזרה על ידי הפניה של הנפש ליחסי זיקה שוב. ביחס האני-אתה רואה בובר גילוי של המהויות האלוהיות הטמונות בכל דבר, ולמעשה רואה באל את "האתה הנצחי".

פסגת ה"דיאלוג" על פי בובר היא ביכולת לפגוש דרך כל זיקה אמיתית עם ה"אתה" את ה"אתה הנצחי". חלקו השלישי של "אני אתה" פותח במשפט "הקווים המוארכים של הזיקות נפגשים זה בזה באני הנצחי". כלומר אדם הרגיל לפגוש את הזולת ב"אני אתה" ילמד שלמעשה ה"אתה הנצחי" – האלוקים – מדבר עמו דרך כל "אתה" קונקרטי עמו יצר זיקה. החיים מלאים "אותות" מן ה"אתה הנצחי" הדובר אליך ללא הרף. על האדם רק להטות את האוזן. לדעתו של בובר הוא שאין אדם יכול לבוא אל האלוקים אלא רק דרך האנשים (בכך מנהל הוא פולמוס עם ההוגה הדני סרן קירקגור).

"אני ואתה" תורגם לשפות רבות. מתרגמו העברי הראשון של החיבור, צבי וויסלבסקי, נאלץ להמציא שורת מונחים בעברית על מנת לתרגם את מושגי בובר מגרמנית לעברית (למשל: "התאיישות", מלשון "איש", ו"מצענות").

החיבור בתרגום לעברית

מרדכי מרטין בובר, "אני ואתה", בתוך ספרו בסוד שיח: על האדם ועמידתו נוכח ההוויה, תורגם בידי צבי וויסלבסקי, ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"ט, עמ' 3–103.
מרדכי מרטין בובר, אני ואתה; עברית: יהושע עמיר; עריכה והערות: יהוידע עמיר, ירושלים 2003. (קישור לספר בבלוג של בנו, יהוידע עמיר)
מרדכי מרטין בובר, אני ואתה; תרגום מגרמנית: אהרון פלשמן; דברי הקדמה: שולמית אלוני; נספחים: יעקב רז, אהרון פלשמן, אדמיאל קוסמן, ירושלים: מוסד ביאליק, תשע"ג 2013.