אנימציה בפלסטלינה

אנימציה בפלסטלינה (באנגלית מקובל בין היתר המונח claymation – הלחם של "clay", חרס, ו-animation, אנימציה) היא טכניקת אנימציה המבוססת על שימוש במודלים העשויים מפלסטלינה או מחומר דומה.

סצנות של סרטוני אנימציה בפלסטלינה, שהיא אחת ממספר סוגים שונים של אנימציית סטופ-מושן, מצולמת בעזרת מצלמת סטילס אשר מצלמת בכל פעם רק תמונה אחת (פריים). בין כל פריים לזה שאחריו, האובייקטים בסצנה מוזזים מעט באופן ידני - דבר אשר יוצר אשליית תנועה כאשר לאחר מכן הפריימים הללו יוקרנו ברצף במהירות רגילה (24 עד 30 פריימים בשנייה).

בסרטוני אנימציה בפלסטלינה בונים לרוב את האובייקטים על גבי חוט גמיש יחסית אשר מסייע לחזק את האובייקטים על מנת שניתן יהיה להנפיש אותם ביתר קלות.

בישראל טכניקת אנימציה זו ידועה במיוחד מהסרטונים והסדרות שפיתח האנימטור הישראלי רוני אורן במהלך שנות ה-80 ושנות ה-90, כגון משלים שועליים ואגדות המלך שלמה, אשר זכו להצלחה רבה גם בגרסאות המדובבות לאנגלית ששודרו ברחבי העולם.