אושקר קרמונה
.png) | |||||
| לידה |
ליסבון, ממלכת פורטוגל  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
ליסבון, המדינה החדשה  | ||||
| שם לידה | Antonio Óscar Fragoso Carmona | ||||
| מדינה |
פורטוגל | ||||
| |||||
| |||||
אַנְטוֹנְיוֹ אוֹשְׁקָר פְרַאגוֹזוֹ קַרְמוֹנָה (פורטוגזית: António Óscar Fragoso Carmona; 24 בנובמבר 1869 - 18 באפריל 1951) היה נשיא ייצוגי של פורטוגל משנת 1933 עד 1951. בשנת 1923 מונה לשר המלחמה של פורטוגל ובשנת 1926, בעקבות מהפכת ה-28 במאי, נתמנה לראש ממשלת פורטוגל. בשנת 1933 נתמנה לנשיא טקסי של פורטוגל, אך היה חסר השפעה פוליטית אמיתית, שכן הכוח היה בידי הרודן אנטוניו דה אוליביירה סלזאר.
ביוגרפיה
קרמונה נולד בליסבון, בירת פורטוגל, כאח הבכור בין חמישה אחים. קרמונה שירת בצבא הפורטוגזי ועלה בדרגותיו לאורך הקריירה שלו עד שהיה לקצין רב השפעה על השיח הפוליטי בתוך ההנהגה הצבאית. כתוצאה מהמחסור בקצינים נאמנים למשטר הרפובליקני הוא עלה במהירות בין הדרגות. בהיותו שר המלחמה פעל קרמונה בניסיון להסתיר קשרים במעגלים פנימיים בצבא נגד הממשל. היה זה תפקידו כתובע צבאי במשפט "סאלה דו רישקו" נגד קושרי קשר אנטי-רפובליקנים אשר הביא אותו לידיעת הציבור הלאומי. במהלך המשפט, שבו ייצג את הרפובליקה, הביא את הנאשמים לסרב לקבל את הטענה ש"הרפובליקה היא כאדם חולה" וש"נדרש מנתח לטפל בה." בהמשך התמנה קרמונה לשר החוץ הפורטוגזי, גם כן בחסות ממשלה רפובליקנית. כאשר הגנרל מנואל גומש דה קושטה הואשם בתאוריית קשר נגד הרפובליקה והועבר ממשרתו הצבאית למשרה משנית, קרמונה התפטר מתפקידו כשר החוץ ועורר שערורייה שלטונית אשר הוסיפה לפגוע ביציבות המשטר הרפובליקני.
בשנת 1926 קרמונה שיתף פעולה עם גומש דה קושטה וקצינים נוספים בארגון הפיכת ה-28 במאי בפורטוגל אשר הדיחה את הממשלה הרפובליקנית והחליפה אותה במשטר צבאי שבתורו החל את תקופת הדיקטטורה הלאומית בפורטוגל. הממשל הצבאי החדש נאבק כקודמו הרפובליקני במשבר הכלכלי הממושך שבו הייתה פורטוגל שקועה. לאחר הדחתו של גומש דה קושטה ממשרת נשיא פורטוגל החליף אותו קרמונה, שבאותה העת כיהן גם כראש ממשלת פורטוגל, במשרה הנשיאותית. קרמונה התחקה אחר הפרופסור לכלכלה פוליטית, אנטוניו דה אוליביירה סלזאר מאוניברסיטת קוימברה, אשר יצא נגד מדיניותה הכלכלית של הממשלה. קרמונה הזמין את סלזאר לקחת את משרת שר האוצר ותוך זמן קצר יחסית התגלה סלזאר כנכס עבור המשטר. בהמשך תמך קרמונה בסלזאר במאבקיו של האחרון מול שאר שרי הממשלות הצבאיות השונות. לבסוף, ב-1932, קרמונה מינה את סלזאר לראש הממשלה הפורטוגזי החדש ואפשר לו יד חופשייה בניהול המדינה. קרמונה נשאר בעל המשרה הנשיאותית הייצוגית ברובה עד לפטירתו ב-1951.
קישורים חיצוניים
- אושקר קרמונה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אושקר קרמונה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
38706502אושקר קרמונה