אנוטרי
האַנוֹטְרִי (ביוונית עתיקה: Οἴνωτρες) היו עם איטלי קדום שאכלס טריטוריה בדרום איטליה מפסטום ועד לדרום קלבריה. עד המאה השישית לפני הספירה, האנוטרי נקלטו בעמים איטליים אחרים.
היסטוריה
נהוג לחשוב שהאנוטרי מייצגים את הענף הדרומי של קבוצה אתנו-לשונית ותיקה מאוד, השונה מהפרוטו-לטינית, שכבשה את אזור הים הטירני מליגוריה ועד סיציליה (שכבה ליגורית/ סיקאנית).[1] בדרך כלל הם מתוארים כשייכים לפלסגים.[2] על פי הלשונאי היווני אנטונינוס ליברליס (אנ') והלוגוגרף היווני הלאניקוס איש לסבוס, הגעתם עוררה את נדידת האלימי לסיציליה[3] בסביבות 1260 לפני הספירה.
מחברים עתיקים מהמאה ה-1 לפני הספירה מציינים כי אונוטריה נקראה על שם האנוטרי, הצעיר מבין חמישים בניו של ליקאון מלך ארקאדיה שהיגרו לשם מארקאדיה שבפלופונסוס, יוון.[4] [5][6] עם זאת, כתובות מהמאה ה-6 או ה-5 לפני הספירה ביישוב האנוטרי העתיק טורטורה מגלות שהן דיברו בשפה איטלית.[7][8]
ורגיליוס (70–21 לפנה"ס) מזכיר אותם כמתיישבים שצאצאיהם מכנים כיום את אדמתם איטליה.[9] פליניוס הזקן (23–79 לספירה) מזכיר כי "מול אליאה נמצאות פונטיה ואיסאקיה, שניהם ידועים בשם אונוטרידס, הוכחה לכך שאיטליה הייתה בעבר מוחזקת בידי האנוטרי".[10]
התיישבותם של היוונים עם המושבות היציבות הראשונות כמו מטאפונטום (אנ') דחקה את האנוטרי פנימה והחלה במלחמת התשה עם המושבות היווניות, שאותן הם שדדו יותר מפעם אחת.
מהמאה ה-5 לפני הספירה נעלמו האנוטרי תחת לחץ הלוקאנים.
אטימולוגיה
גזירה סבירה של השם האתני אונוטריאן היא ה-oînos היוונית (יין),[11] שכן האנוטרי אכלסו טריטוריה עשירה בכרמים, עם אונוטריה או אנוטריה (Οἰνωτρία) מורחבת להתייחס לכלל דרום איטליה.[12] הסיכיוס איש אלכסנדריה (אנ') מזכיר את המילה oínōtron (οἴνωτρον), מעין יתד גפן.[13]
שפה
בשנת 1991 התגלו כתובות מהמאה ה-6 או ה-5 לפני הספירה ביישוב האנוטרי העתיק טורטורה, קלבריה, וגילו שהאנוטרי דיברו בשפה איטלית.[7][8]
קישורים חיצוניים
- המלך איטלוס, בוויקיפדיה האנגלית
- עמים קדומים של איטליה, בוויקיפדיה האנגלית
הערות שוליים
- ^ Sciarretta, Antonio (2010). Toponomastica d'Italia. Nomi di luoghi, storie di popoli antichi. Milano: Mursia. pp. 174–194. ISBN 978-88-425-4017-5.
- ^ Le Glay, Marcel. (2009). A history of Rome. Wiley-Blackwell. ISBN 978-1-4051-8327-7. OCLC 760889060.
- ^ Dionysius of Halicarnassus, Roman Antiquities. Book I, 22 (LacusCurtius)
- ^ Pausanias, Description of Greece, Arcadia, 8.3.5 (Theoi Project)
- ^ Dionysius of Halicarnassus, Roman Antiquities. Book I, 11-13 (LacusCurtius)
- ^ Eusebius, Chronography, 102 (topostext Project)
- ^ 7.0 7.1 Lazzarini, Letizia; Poccetti, Paolo (2001). Il mondo enotrio tra VI e V secolo a. C. L'iscrizione paleoitalica da Tortora. Loffredo Editore. ISBN 9788880968825.
- ^ 8.0 8.1 Mollo, Fabrizio (2001). Archeologia per Tortora: frammenti dal passato. Potenza: Societa Tipografica Ed.
- ^ Virgil (2006). The Aeneid. New York: Penguin Classics. p. 65. ISBN 9780143105138.
- ^ Pliny the Elder, Natural History, 3.85
- ^ οἶνος, Henry George Liddell, Robert Scott, A Greek-English Lexicon, on Perseus
- ^ McGee, Harold. On Food and Cooking: The Science and Lore of the Kitchen. Simon and Schuster, 2004, מסת"ב 0-684-80001-2, p. 716. "...calling southern Italy Oenotria, "land of the grape." Over the next couple of centuries, Rome advanced the art of winemaking considerably."
- ^ οἴνωτρον, Henry George Liddell, Robert Scott, A Greek-English Lexicon, on Perseus
38984468אנוטרי