אנה זיפל

אנה זיפל (בשוודית: Anna Zippel; מתה ב-29 באפריל 1676) הייתה אישה שוודית ומכשפה לכאורה שהוצאה להורג במסגרת אחד ממשפטי המכשפות המפורסמים ביותר שהתנהלו במדינה בזמן ציד המכשפות הגדול ("The Great Noise") בין השנים 1668–1676. סיפורה מן המוכרים בפולקלור השוודי.

ביוגרפיה

זיפל נולדה למשפחה בעלת אמצעים. הייתה עצמה ניהלה עסק מצליח למכירת תרופות יחד עם שותפתה העסקית אנה מאנסדוטר. היא תוארה כאישה תמירה, אלגנטית ובעלת חוש אופנה המרבה ללבוש בגדים יקרים, יהלומים ותסרוקות מתולתלות. היא הסתובבה עם פמליה, ונהגה לבלות בחברתן של נשות החברה הגבוהה בהן אשת ראש העיר ואנה מריה בוס, אשת אדריכל העיר המלכותי ז'אן דה לה וליי. לקוחותיה נמנו עם עשירי סטוקהולם. אחיה היו מדריכי התעלמות בחצר המלוכה ולבעלה היו עסקי מאפיות, טחנת קמח ועוד נכסים. אחותה בריטה זיפל לעומת זאת, הייתה אישה ענייה. אף על פי שהאחיות לא היו קרובות, זיפל תמכה בה מבחינה כלכלית.

בעוד זיפל נחשבה לאשת חברה מכובדת, אחותה הייתה מהמעמד הנמוך והואשמה לא פעם בכישוף. גם שותפתה לעסק סבלה ממוניטין שלילי של אדם יהיר ומתנשא, ככל הנראה משום שהיה לה ביטחון עצמי, ונטייה להתעלם מרכילויות ודעתם של אחרים על ענייניה.

משפט קתרינה

למרות מקומה בחברה, זיפל מצאה עצמה במרכזן של חרושת שמועות והאשמות שונות בנוגע לעיסוק בכישוף, יחד עם אחותה ושותפתה העסקית. ילדים נהגו לכנות את זיפל "מלכת בלוקולה" (Queen of Blåkulla) ונערות סיפרו כי היא מטפחת אותן במטרה להשיא אותן לשטן. יום אחד, בעודה הולכת ברחוב, הצביע לעברה ילד וצעק: "היא זו שלקחה אותי לפגוש את השטן", והתעלף. לאחר מכן, עוזרת הבית של זיפל סיפרה כי נשלחה על ידה למשימות מסתוריות בחסות החשיכה, שזיפל נפגשה עם שותפתה בחדרה באמצע הלילה על מנת לזמן את השטן אשר מילא את מרתף ביתה בכסף באופן קבוע, שרוחו של כלב שומרת על גינת הבית, שזיפל ביקשה ממנה למרוח על עצמה מדם גופה וכתבה על מצחה שם משונה כלשהו, וכי גרמה לה לחלות במשך שלוש שנים לאחר שהפסיקה לעבוד אצלה. זיפל, אחותה, שותפתה ואף בעלה הואשמו בחטיפת ילדים. אפילו ילדיהן שלהן הפנו אצבע מאשימה כלפי הנשים, וטענו כי לקחו אותם לפגוש את השטן במהלך שבת המכשפות. זיפל תוארה כמכשפה רבת עוצמה שמסוגלת להרוג שומר בכלא על ידי מבטה, או לכרות את ראשו של אחר על ידי יריקה.

משפט המכשפות של קתרינה (על שם כנסיית קתרינה בסטוקהולם) כלל 50 עדים, בהם ילדים ובני נוער רבים, שעלו לדוכן כדי להעיד נגד זיפל, אחותה, שותפתה ונשים נוספות. הם הצביעו על הנשים וסיפרו כיצד חטפו אותם כדי להביאם אל האי בלוקולה, שעל פי אגדות עם שוודיות שייך לשטן. פרקטיקה שהייתה נפוצה באותם ימים במסגרת ציד ומשפטי המכשפות. מנגד, זיפל ניצלה כל הזדמנות ובקורח רוח הסבירה כי מדובר בלא יותר מהשמצות שמקורן בקנאה, רשע או מתקפה. לגבי הטענה כי הונה הושג באמצעים שטניים אמרה כי הוא הושג באמצעות עבודה קשה שלה ושל בעלה, וכי העסק שלה משגשג הודות לעובדה כי אנה מאנסדוטר היא רוקחת מוכשרת. פסק הדין התבסס על עדותם של הילדים וניתן במאי 1676, במסגרתו אנה ובריטה זיפל הוצאו להורג בעריפה ראש. אנה מאנסדוטר מתה בכלא.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32950657אנה זיפל