אנה בראודה-הלר
ד"ר אָנָה בְּרָאוּדֶה-הֵלֶר (ביידיש: אננא ברוידע-העלער; בפולנית: Anna Braude-Hellerowa; 6 בינואר 1888 – מאי 1943) הייתה רופאת ילדים פולנייה יהודייה, מנהלת בית החולים לילדים בֶּרסוֹן ובַּאוּמַן (אנ') בוורשה.
ביוגרפיה
בראודה-הלר, הבכורה מבין ארבע בנות, נולדה לסוחר אריה לייב ברודו ולטאובה ליטווין. היא התחנכה בבית דתי ליברלי, שבו ההורים דיברו יידיש ופולנית. ב-1906 החלה ללמוד בפקולטה למדעי החברה בז'נבה, אך עד מהרה עברה ללמוד רפואה בציריך. במהלך לימודיה עברה לברלין, שם השלימה ב-1912 את לימודי הרפואה. היא התמחתה ברפואת ילדים וקיבלה רישיון לעסוק ברפואה בסנקט פטרבורג.
בשנת 1913 חזרה לוורשה והחלה לעבוד בבית החולים צ'יסטה היהודי במחלקות לרפואה פנימית ולנוירולוגיה. לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה החלה לעבוד בבית החולים לילדים ברזון ובאומן שהוקם באותה העת, אלא שכבר בזמן המלחמה בית החולים נסגר מהיעדר מימון. בשנים 1919–1923 עבדה בהוראת הרפואה וארגנה בית ספר לאחיות המטפלות בתינוקות, הראשון מסוגו, שבו כיהנה בהמשך כמנהלת.[1] עבדה במרפאות ילדים בוורשה וייסדה את אגודם החברים לילדים (Towarzystowo Przyjaciol Dzieci). היא גם תרה אחר מימון לפתיחה מחדש של בית החולים, ובשנת 1930 נפתח מחדש בית החולים, והיא מונתה לעמוד בראשו.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החל בית החולים לטפל גם במבוגרים בשל ההרס שנגרם לבתי חולים אחרים. לאחר כיבוש ורשה על ידי הגרמנים נאסר על בית החולים לטפל בלא-יהודים, דבר אשר דלדל את הכנסותיו של בית החולים והפך אותו לתלוי בקהילה ובמוסדות היהודיים. הקמת גטו ורשה הרעה עוד יותר את מצבו של בית החולים, הגם ששכן בתחומי הגטו ולא נאלץ להעתיק את מקומו, בשל תנאי המחיה הקשים בגטו. הרעב, התברואה הירודה והצפיפות הביאו להתפשטות של מגפות בקרב הילדים, כגון טיפוס הבהרות. תפוסת בית החולים הייתה מעל למשאבים שהיה באפשרות בית החולים להקצות לילדים, ומיטה אחת שימשה מספר ילדים. למרות הקשיים התעקשה בראודה-הלר על מתן טיפול רפואי הולם לבאים בשעריו. בראודה-הלר גם לקחה חלק בעריכת מחקר הרעב בגטו ורשה ועמדה בראש צוות שבחן את השפעת הרעב על ילדים.
בעת האקציה הגדולה ניסתה בראודה-הלר למנוע את שילוחם של הילדים המאושפזים בבית החולים. האקציה, שהובילה לסגירת חלק מהגטו, אילצה את בית החולים להעתיק את מקומו לבניין אחר בגטו, והדבר החמיר עוד יותר את מצבו של בית החולים. בראודה-הלר גם אולצה לבחור מבין צוות בית החולים את העובדים אשר יישארו בגטו ולא ישולחו, שילוחים אשר היו עתידים להגיע לטרבלינקה. היא סירבה להפצרות חבריה הפולנים לברוח אל מחוץ לגטו, לצד הארי של ורשה, מאחר שרצתה להישאר עם הילדים שבהם טיפלה.
בראודה הלר נספתה במהלך מרד גטו ורשה באחד הבונקרים בגטו.
משפחתה
בראודה הלר נישאה למהנדס אליעזר הלר בשנת 1916, ונולדו להם שני בנים. הבן הצעיר, אולו, נפטר בגיל 5. בשנת 1934 נפטר אליעזר הלר מסיבוך ניתוחי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דליה עופר, אנה בראודה-הלר, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק 4 (תשנ"ג), 73.
