אנדרי בלוך
אנדרי בלוך (בצרפתית: André Bloch; 20 בנובמבר 1893 - 11 באוקטובר 1948) היה מתמטיקאי צרפתי שעסק רבות באנליזה מרוכבת.
הגיע להישגיו המתמטיים בזמן שהיה מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי במשך 31 שנים.
ביוגרפיה
ראשית חייו ומלחמת העולם
בלוך נולד בשנת 1893 בעיר בזאנסון שבצרפת, להורים ממוצא אלזסי ויהודי. לאנדרי היה שני אחים קטנים בשם ג'ורג (בצרפתית Georges) והנרי. ג'ורג היה צעיר בכשנה מאנדרי, והם אף למדו באותו השנתון. את שניהם לימד המתמטיקאי הצרפתי ג'ורג ואלירון, שאמר על אנדרי "כבר מגיל צעיר אנדרי התעניין בתכונות מופשטות, אך לא היה דברן ולא טרח להתכונן לבחינותיו". בשנת 1912 עזבו שני האחים את בית הספר ועשו שנת אימונים אחת בצבא הצרפתי. בתום שירות זה, נכנסו השניים לאקול פוליטכניק שאז נמצא במרכז פריז. בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נקראו שני האחים לשרות צבאי, ושניהם נפצעו במהלכו. אנדרי נלחם במשך כמה חודשים בעיר נאנסי, במיוחד במהלך הפצצות גרמניות כבדות. הוא נפל מעמדת תצפית, נפצע קשה ואושפז מספר פעמים, ולא חזר עוד אל החזית. אחיו ג'ורג נפצע ואיבד את הראייה באחת מעיניו, וגם הוא לא חזר אל הקרב ובשנת 1917 חזר ללימודיו באקול פוליטכניק.
הרצח והאשפוז
בשבעה עשר בנובמבר 1917 רצח אנדרי בדקירה את אחיו ג'ורג, את דודו ואת דודתו במהלך ארוחה. לאחר מעשה הרצח יצא אנדרי אל הרחוב בצעקות, ונעצר ללא התנגדות. הוא אושפז בבית חולים פסיכיאטרי Charenton (אנ') בפרברי פריז.
הפסיכיאטר הנרי בארוק (אנ') תיאר את סדר יומו של בלוך: "בכל יום במשך 40 שנה בלוך ישב ליד שולחן במסדרון קטן בסמוך לחדרו, ולעולם לא נע ממקומו, רק כאשר נקרא לארוחות ולשינה. הוא העביר את הזמן בכתיבת סימנים מתמטיים על פיסות נייר שקיבל, ובקריאת ספרים מתמטיים ברמה גבוה ביותר. בניגוד למטופלים אחרים, בלוך מעולם לא שש לקבל יותר חופש והיה שמח בחלקו." בארוק גם העיד שעיסוקו הנוסף (ואולי היחיד) של בלוך היה שחמט.
מאוחר יותר טען בלוך שראה ברצח כשליחות ברצף לוגי מתמטי; הוא טען שהיו נוספים במשפחתו מצד אמו שחלו במחלות נפש, ובאותה ארוחה הוא התחיל את העבודה ההכרחית שלא הצליח לסיים. בארוק טען שבלוך חלה ברציונליזם חולני (morbid rationalism).
עיסוקו במתמטיקה
בלוך הגיע לכל הישגיו ופרסם את כל מאמריו המתמטיים במהלך אשפוזו ב-Charenton. באשר לשאלה כיצד הצליח אדם באשפוז ללמוד מתמטיקה ברמה כה גבוה ולתרום תרומה כה רבה, בלוך רכש את הידע שלו ממספר ספרים שקרא במהלך אשפוזו; הוא היה מנוי לג'ורנל הצרפתי Bulletin des Sciences Mathématiques. הוא אף היה בקשר ועבד עם מספר מתמטיקאים, ביניהם ג'ורג ואלירון, ג'ורג' פוליה, ז'אק אדמר, שולם מנדלברוט, אנרי קרטן ואחרים. אדמר אף נפגש עם בלוך בבית החולים. גם מנדלבורט התיידד עם בלוך ונפגש עמו מספר פעמים.
במהלך מלחמת העולם השנייה פרסם בלוך את כתביו תחת שמות עט שונים, כמו René Binaud ו-Marcel Segond, זאת כדי לא למשוך את תשומת לבם של הנאצים.
פוליה אמר על בלוך כי היה לו תחביב לרשום על כל כתביו את התאריך האחד באפריל, ללא קשר למועד כתיבתם.
זמן קצר לפני מותו, קיבל בלוך את פרס בקרל. בלוך נפטר בפריז מסרטן הדם בשנת 1948, לאחר שהועבר לפריז לניתוח.
תרומותו למתמטיקה
בלוך תרם למספר תחומים מרכזיים במתמטיקה, בראשם לאנליזה מרוכבת, אך גם לתורת המספרים, גאומטריה וקינמטיקה.
בשנת 1925 הוכיח את משפט בלוך, ועל שמו נקרא גם קבוע בלוך, שערכו לא ידוע עד היום. גם מרחב בלוך(אנ') נקרא על שמו.
בלוך גם הטביע את עקרון בלוך(אנ'): זהו עיקרון בפילוסופיה של המתמטיקה הטוען כי ניתן להסיק כל טענה על תהליך אינסופי באופן כמעט מיידי בעזרת טענה במונחים סופיים. למשל, על פי היעקרון משפט ואלירון מתאים למשפט בלוך, ומשפט פיקארד הגדול מתאים למשפט שוטקי.
הרעיונות של בלוך תרמו למחקר של עקומות הולומורפיות. בלוך ניסח משפט חשוב על עקומות הולומרפיות, שבמידה מסוימת היווה טענה שהכלילה באופן מרחיק לכת את משפט פיקארד הגדול. בלוך לא סיפק את הפרטים המלאים של ההוכחה (והכיר בכך), ועל כן מאוחר יותר נקראה הטענה השערת בלוך. היא הוכחה על ידי מתמטיקאים שונים בשנות ה-70 וה-80. המחקר בנושא הוביל לצמיחה בתחום העקומות ההולומורפיות ביריעות אבליות(אנ').
ראו גם
לקריאה נוספת
- O'Connor, John J.; Robertson, Edmund F. (December 1996), "Andre Bloch", MacTutor History of Mathematics archive, University of St Andrews.