אנדריי טופולב
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. אנדריי טופולב (ברוסית: Андрей Николаевич Туполев ; 29 באוקטובר (הלוח היוליאני, 10 בנובמבר הלוח הגרגוריאני) 1888 – 23 בדצמבר 1972) היה מתכנן מטוסים סובייטי. במהלך עבודתו הוא היה אחראי על תכנון של כ-100 מטוסים, מהם 70 עברו לייצור סדרתי. על פעילותו הוענקו לו עיטורי לנין (8 פעמים), עיטור הדגל האדום (פעמיים), גיבור העמל הסוציאליסטי (3 פעמים), פרס לנין ו-5 פעמים פרס ברית המועצות.
אנדריי טופולב נולד בכפר בקרבת טבר. עוד במהלך הלימודים בגימנסיה התגלו כישוריו במדעים מדויקים. בשנת 1908 הוא התחיל ללמוד בבית הספר הטכני הגבוה במוסקבה. בשנת 1909 החל להשתתף באספות של חוג התעופה בראשות ניקולאי ז'וקובסקי. הוא השתתף בבניית דאון וטס עליו בשנת 1910. בשנת 1911, בעקבות השתתפות בפעילות מהפכנית הוא הוצא מלימודים והוגלה ממוסקבה. הוא הצליח לחזור ללימודים כעבור מספר שנים וסיים אותם ב-1918 בהצטיינות יתרה.
לאחר הלימודים החל טופולב לעבוד במכון האווירוהידרודינמי המרכזי בראשות ניקולאי ז'וקובסקי, שהוקם באותה שנה. בשנת 1925 היה טופולב בראש צוות התכנון של מטוס "TB-1" שהיה בנוי ממתכת והיה בין המפציצים הטובים בתקופתו. בשנת 1932 הוא תכנן מטוס "TB-3" שבאמצעותו בוצעה נחיתה של משלחת סובייטית על הקוטב הצפוני ב-1937. ב-1932 החלה בניית מטוס "ANT-25" שבאמצעותו טייסים סובייטים ביצעו טיסות לטווח ארוך בין ברית המועצות לבין ארצות הברית. ב-1934 סיים טופולב את תכנון המטוס "מקסים גורקי", שהיה מטוס הנוסעים הגדול ביותר בתקופתו (היה יכול להטיס 60 נוסעים).
ב-21 באוקטובר 1937 נעצר טופולב ביחד עם מספר עובדי מכון התעופה בו עבד. הוא הואשם בריגול לטובת צרפת והאשמות נוספות, כגון ארגון מפלגה פשיסטית. בראשית 1938 פורסם בעיתונות שהוא הוצא להורג על לא עוול בכפו[1][2][3] והעלמותו המשיכה להופיע בעיתונות כעובדה בשנת 1940[4][5]. לקראת סוף 1938 הוא קיבל היתר לארגן מכון לתכנון מטוסים בו עבדו מדענים ומהנדסים עצורים. ב-28 במאי 1940 הוא נשפט שלא בנוכחותו ל-15 שנות מאסר. ביולי 1941 הוא שוחרר ממעצר[6] אך רק בשנת 1955 הוא טוהר מכל אשמה.
במהלך מלחמת העולם השנייה תרמו מפציצים שתוכננו על ידי טופולב תרומה משמעותית להצלחות חיל האוויר הסובייטי והפרבדה התגאה בכך שטופולב עובד בתכנון מטוסים[7]. לאחר המלחמה המשיך טופולב בפיתוח מפציצים סובייטים כולל מפציצים אסטרטגיים. המפציץ טופולב Tu-95 שנכנס לשירות בשנת 1956 המשיך להיות מטוס מבצעי גם למעלה מ-50 שנה אחר כך.
בשנת 1953 נבחר טופולב כחבר באקדמיה למדעים של ברית המועצות. ב-1956 הוא מונה לתפקיד מתכנן ראשי של משרד התעופה הסובייטי.
במקביל לפיתוח מפציצים פעל טופולב לפיתוח תעופה אזרחית[8]. על בסיס מפציץ טופולב Tu-16 פותח מטוס הנוסעים טופולב Tu-104 ואחריו טופולב Tu-114 שהיוו בסיס לתעופה האזרחית הסובייטית במשך שנים רבות.
במכון לתכנון מטוסים שטופולב עמד בראשו גדלו מתכנני מטוסים סובייטים רבים, לרבות ולדימיר פטליאקוב, פאבל סוחוי, מיכאיל מיל וסמיון לאבוצ'קין.
אנדריי טופולב נפטר בשנת 1972 ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'י במוסקבה. לאחר פטירתו, הועמד בנו בראש "המכון לתכנון מטוסים על שם טופולב".
קישורים חיצוניים
סרט על פעילות אנדריי טופולב, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ נתברר: טופולייב הוצא להווג על לא עוון, דבר, 6 בפברואר 1938
- ^ מספר הקצינים שנרצחו ע"י סטאלין, הבוקר, 4 באפריל 1938
- ^ האויריה הרוסית, הבוקר, 22 במאי 1938
- ^ ג. יורייבסקי, במערכות הצבא האדום, הצופה, 30 ביוני 1940
- ^ הענק הרוסי על רגלי חרס, הצופה, 9 באפריל 1940
- ^ Tupolev: The Man and His Aircraft, pages 13-14
- ^ כוחנו האווירי בקרבות למען המולדת, משמר, 5 בנובמבר 1943
- ^ בריה"מ בונה מטוסי נוסעים גדולים, חרות, 7 במאי 1957
- מהנדסי אווירונאוטיקה
- מהנדסים סובייטים
- גיבורי העמל הסוציאליסטי
- מקבלי עיטור לנין
- מקבלי עיטור מהפכת אוקטובר
- מקבלי עיטור סובורוב
- מקבלי עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה
- מקבלי עיטור הכוכב האדום
- מקבלי עיטור הדגל האדום של העמל
- מקבלי עיטור אות הכבוד
- זוכי פרס לנין
- טופולב
- אישים הקבורים בבית העלמין נובודוויצ'יה
- ילידי 1888
- נפטרים ב-1972