אנדרטת קאזרן דוסין, מוזיאון ומרכז תיעוד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנדרטת קאזרן דוסין, מוזיאון ומרכז תיעוד
Kazerne Dossin Memorial, Museum and Documentation Centre
מבט על הקסרקטין
מבט על הקסרקטין
מידע כללי
שימוש קסרקטין צבאי, מחנה מעבר של הנאצים
מדינה בלגיה
קסרקטין דוסין האנדרטת קאזרן דוסין, מוזיאון ומרכז תיעוד

אנדרטת קאזרן דוסין, מוזיאון ומרכז תיעודאנגלית: Kazerne Dossin Memorial, Museum and Documentation Centre) הוקמו בתוך שטח מחנה המעבר מכלן שהוקם בבלגיה, בתקופת מלחמת העולם השנייה וממנו נשלחו יהודים וצוענים שנעצרו, אל מחנות ריכוז.

היסטוריה

ערך מורחב – מחנה המעבר מכלן

בשנת 1756 הזמינה הקיסרית מריה תרזה מאוסטריה את בניית הקסרקטין כדי לשכן בו חיילים אוסטרים. המבנה שיקף את האדריכלות הווינאית ולא האדריכלות המקומית. בין השנים 1781 ל-1940 מילא הקסרקטין תפקיד צבאי טהור: עד 1914 המבנה היה מחסן של כמה גדודים, בהמשך הפך למחסן נשק ומשנת 1918 היה מחסן לגדוד אחר. ב-1936 קיבל הקסרקטין את שמו של מפקד גדוד במלחמת העולם הראשונה: לוטננט-גנרל אמיל דה דוסין דה סנט ז'ורז' (Émile Dossin de Saint-Georges; 1854-1936), בלגי תושב לייז', גיבור מלחמה בקרב על האיזר.[1]

בין יולי 1942 לספטמבר 1944, שימש מחנה מכלן כמחנה לאיסוף וגירוש נאצי, בו רוכזו 25,274 יהודים ו-354 רומנים והועברו למחנות אושוויץ-בירקנאו ולמחנות ריכוז נוספים. כשני שלישים נרצחו מיד עם הגעתם למחנות הריכוז ועם סיום שואת יהודי בלגיה, שרדו מהם רק 1,395. הנאצים בחרו במקום בשל קרבתו למסילת רכבת והיות המבנה סגור.[1]

מיד לאחר מלחמת העולם השנייה שימש המקום כבית מעצר למשתפי פעולה בלגים. בסוף 1948 הפך הצבא הבלגי את הקסרקטין לבית ספר צבאי. ב-30 במאי 1948 הוצמד לוח הנצחה בחזית המבנה לזכר הגירושים שבוצעו ממנו. ביוני 1950 נוסד במקום מרכז הדרכה של משרד האוצר.[2]

מאז 1956 נערך במקום טקס שנתי להנצחת הקורבנות היהודים.[2]

במרץ 1975 עזבו משרדי הממשלה את המבנה והוא הוזנח עד כי עיריית מכלן שקלה להרוס אותו, אך עקב מחאות, הוא הוכנס לרשימת הבניינים המוגנים. ב-1977 הועברה הבעלות על המתחם מהמדינה לעיריית מכלן וב-1980 הוא שופץ והפך למתחם דירות.[2]

ב-7 במאי 1995 נחנך בטקס חגיגי המוזיאון JMDV (באנגלית: Jewish Museum of Deportation and Resistance) על ידי המלך אלברט השני וב-11 בנובמבר 1995 הוא נפתח לקהל הרחב. יושב הראש של המוזיאון היה נתן רמט (Natan Ramet) שהיה בעצמו ניצול שואה שגורש מדוסין.[2]

החל משנת 2001 פיתחה הממשלה הפלמית תוכניות לבניין חדש וגדול יותר שיכיל את תערוכת קבע, אך מאחר לא ניתן היה לרכוש את כל המתחם, הוחלט לבנות מעבר לכביש בניין חדש.[2]

ב-4 בספטמבר 2012 המוזיאון נחנך בנוכחות ראש הממשלה הפלמית קריס פיטרס (Kris Peeters ) וראש עיריית מכלן בארט סומרס (Bart Somers). ב-27 בינואר 2020נפתח למבקרים כל מרכז הזיכרון ומאז מבקרים בו מעל 75,000 מבקרים מדי שנה.[2]

המוזיאון

בניין המוזיאון ומרכז התיעוד החדש של קאזרן דוסין

המוזיאון עוסק במספר היבטים של הפתרון הסופי בבלגיה ובאירופה:

בשנת 2001 החליטה ממשלת פלמית להרחיב את האתר על ידי הקמת מתחם מוזיאונים חדש מול הקסרקטין, שנפתח בספטמבר 2012 בשמו הנוכחי.

ביקורת

בנובמבר 2019 התפטר המנכ"ל כריסטוף בוש (Christoph Busch) כיוון שלדעתו, ההנהלה התמקדה יותר מדי בהיבט הזיכרון לשואה ולא מספיק בתיעוד הפרות זכויות האדם הנוכחיות. במרץ 2020 התפטרו מחצית מ-18 חברי המועצה המדעית המייעצת במחאה על התערבות של המרכז בפוליטיקה הנוכחית של ישראל.[3]

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 History, Kazerne Dossin (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 EHRI - Kazerne Dossin: Memoriaal, Museum en Onderzoekscentrum over Holocaust en Mensenrechten / Kazerne Dossin: Mémorial, Musée et Centre de Recherche sur la Shoah et les Droits Humains, portal.ehri-project.eu
  3. ^ JTA, Belgian Holocaust museum to host award ceremony for anti-Israel activist, www.timesofisrael.com (באנגלית)

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אנדרטת קאזרן דוסין, מוזיאון ומרכז תיעוד40259602Q2123638