אנדרטת היינריך היינה (ברלין)

אנדרטת היינריך היינה (בגרמנית: Heinrich-Heine-Denkmal) בברלין היא פסל ברונזה של המשורר היינריך היינה (1797–1856) שיצר הפסל ואלדמאר גז'ימק (Grzimek). אותה אנדרטה מוצגת בשני מקומות בעיר, קילומטרים ספורים זה מזה, כתוצאה ממחלוקות תרבותיות-פוליטיות.

נתונים: תאריך הקמה: 1954; גובה: 2.1 מ'; חומר: פלסטיק: ברונזה, יציקה; בסיס: אבן גיר, מגולף ומוחלק
כתובות: פאנל (יצוק, מוטבע), צד שמאל: WALDEMAR GRZIMEK / HEINRICH HEINE MONUMENT / הפסל שנוצר ב-1955 עבור חורשת הערמונים לא מצא חן בעיני הלקוח והותקן בפולקספארק אם ויינברג ב-1958. / תרם - פטר דוסמן / כעת גם במקום שתוכנן במקור. / 13. דצמבר 2002. על תבליט הבסיס, לפנים, כתוב: אנחנו לא תופסים רעיון, אבל הרעיון תופס אותנו, משעבד אותנו לזירה ומצליף בנו, כך שנילחם עליו כמו גלדיאטורים / היינריך היינה / נולד ב-13 בדצמבר 1797 בדיסלדורף / נפטר ב-17 בפברואר 1856 בפריז

היסטוריה

גז'ימק קיבל את המשימה להקים את הפסל ב-1954 מקרן התרבות של ברלין רבתי, לפי חוק ברלין הגדולה, שחוקקה גרמניה המזרחית. הפסל היה אמור לשכון במקום ייצוגי בברלין, בקסטניינוואלדשן (Kastanienwäldchen) ליד שדרות אונטר דן לינדן, בסביבת אוניברסיטת הומבולדט, שם נרשם היינה בפקולטה למשפטים ב-1821, ליד הנשקייה לשעבר וליד בית המשמר החדש. האנדרטה תוכננה להיחנך ביום השנה המאה למותו של המשורר.

הטיוטה של גז'ימק לא זכתה לאישור. הפַּסל התחשב בכמה התנגדויות ותיקן את הפסל, אך הלקוחות סירבו להקים את הפֶּסל. קמפיין נגד פועלו של גז'ימק החל בעיתון יומי ברלינאי המקורב לרשויות. הביקורת עסקה פחות בשאלות אמנותיות מאשר בשאלות אידאולוגיות. היינה אומץ כדמות מובילה תרבותית-היסטורית במזרח גרמניה. הצגתו הפומבית נועדה להתאים לרעיונות הפקידים ברשויות לגבי תפקידו זה.

גז'ימק לא עמד בציפיות הללו. הפסל התגלה כ"לא הירואי מספיק", "מופנם מדי", "לא מספיק מייצג, בלי שום חגיגיות", "ללא פאתוס ומונומנטליות" וכו'. מספר אמנים תמכו באנדרטה, אך היא הוצבה במקום בלתי נגיש לציבור, באתר בנייה באי המוזיאונים בברלין, ואז בקופפרגראבן (Kupfergraben) מול מוזיאון פרגמון.

ב-1958, שנתיים לאחר מכן, הפסל הוצב בפארק מרוחק יחסית בוויינברגסווג (Weinbergsweg) - בברוננשטראסה (Brunnenstrasse), פינת וטרנשטראסה (Veteranstrasse).

ב-1997 נעשה חשיבה מחודשת בנושא. חומת ברלין נפלה מזמן, גרמניה המזרחית כבר לא הייתה קיימת, והממונה על התרבות בסנאט של ברלין, פטר רדונסקי, הציע להחזיר את הפסל ביום השנה ה-200 ללידת היינה, שחל באותה שנה.

ביום הולדתו של היינה נועד הפסל להיות מוצב במקום שלשמו נוצר, אך תושבי הפארק בו עמד הפסל כמעט 40 שנה מחו, והתנגדות עיקשת באה גם מצד חבר המועצה האזורי תומאס פלירל (Flierl), שטען שאי-קיומה של האנדרטה הזו בקסטניינוולדשן (Kastanienwäldchen), אזור במרכז המיליטריזם הפרוסי לשעבר, היה האנדרטה האמיתית להיינה, ולכן היה עדיף. הפטרון פטר דוסמן תרם 125,000 יורו עבור פסל חדש וב-13 בדצמבר 2002, יום הולדתו ה-205 של המשורר, נחשף עותק מדויק של האנדרטה במקום שהיה מיועד לאנדרטה במקור.

בעזרת תבנית הגבס נוצר עותק נוסף של הפסל ב-1 באוקטובר 2010, אנדרטת היינריך היינה בברמן, שהוקמה בסמוך לאולם האמנות (Kunsthalle Bremen).

ספרות

המחזאי והמשורר פטר האקס הקדיש לאנדרטה את שירו Der Heine auf dem Weinbergsweg (1974).

אריך וולף: אנדרטת היינה בברלין מאת ולדמר גז'ימק. בתוך: שנתון היינה. 1999. עמ' 215–224.
דיטריך שוברט: "עכשיו איפה?" היינריך היינה באנדרטאות שנמנעה הקמתן, ושלבסוף הוקמו. קלן: Böhlau 1999. (תרומות לתרבות ההיסטורית. 17.)