אנדרה מאז'ינו
תבנית מנהיג ריקה אנדרה מאז'ינו (בצרפתית: André Maginot; 17 בפברואר 1877 – 7 בינואר 1932) היה עובד מדינה, חייל וחבר פרלמנט צרפתי. הוא ידוע בעיקר בזכות התמיכה שלו במערכת הביצורים המכונה קו מאז'ינו, על שמו.[1]
בצעירותו
מאז'ינו נולד וגדל בפריז, אך בילה חופשות ממושכות ברוויני סור אורנן (אנ'), כפר משפחתו, שהיה בחלק של לורן שלא סופח ב-1871 לגרמניה.
לאחר שנבחן בשירות המדינה בשנת 1897, החל מאז'ינו בקריירה בבירוקרטיה הצרפתית, שתימשך עד סוף חייו. הוא עבד כעוזרו של המושל הכללי באלג'יריה עד 1910, אז התפטר והחל את הקריירה הפוליטית שלו. הוא נבחר ללשכת הצירים (אנ') הצרפתית (שהייתה הבית התחתון של הפרלמנט) באותה שנה ושימש כתת-מזכיר המדינה לענייני מלחמה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914.
כשהחלה המלחמה, מאז'ינו התגייס לצבא הצרפתי והוצב לאורך חזית לורן. בנובמבר 1914 הוא נפצע ברגלו ליד ורדן, וכתוצאה מכך צלע עד סוף ימיו על רגל מעץ. מאז'ינו גם הועלה לדרגת סמל בשל "קור רוחו ואומץ ליבו" וסירב לקבל קידום מעבר לכך, על גבורה מופלגת בקרב הוא קיבל גם את מדליית המלחמה (אנ'). על אף צליעתו, היה סייף איכותי.[2]
קו מאז'ינו

מאוחר יותר בהמשך המלחמה, חזר מאז'ינו ללשכת הצירים וכיהן במספר תפקידים ממשלתיים, ביניהם שר המחוזות מעבר לים (בתאריכים 20 במרץ 1917 – 12 בספטמבר 1917, 11 בנובמבר 1928 – 3 בנובמבר 1929), שר הגמלאות החל מ-1920 ושר המלחמה (ב3 תקופות שונות: 3 בנובמבר 1929 - 21 בפברואר 1930, 2 במרץ 1930 - 13 בדצמבר 1930, 27 בינואר 1931 - 6 בינואר 1932).
מאז'ינו סבר כי חוזה ורסאי לא סיפק לצרפת ביטחון מספיק. הוא דחף לתקצב בסכומים גבוהים יותר את מערך ההגנה והביע חוסר אמון הולך וגדל בגרמניה, אם כי מעטים בצרפת רצו אז לחשוב על האפשרות של מלחמה נוספת. מאז'ינו תמך בבניית שורה של ביצורי הגנה לאורך הגבול הצרפתי עם גרמניה, כולל שילוב של עמדות שדה ומבצרי בטון קבועים. הוא הושפע בהחלטה זו מהתצפיות שלו על ביצורים מוצלחים שהופעלו בוורדן במהלך המלחמה, וכנראה גם מהרס ביתו ברוויני סור אורנן (אנ'), מה שגרם לו להיות נחוש בדעתו למנוע מגרמניה לפלוש שוב ללורן.
בשנת 1926 הצליח מאז'ינו לגרום לממשלה להקצות כסף לבניית מספר קטעי ניסוי של קו ההגנה המתוכנן. במהלך ויכוח על התקציב בשנת 1926, מאז'ינו לחץ בכבדות עבור השגת התקציב הדרוש לבניית קו הביצורים העצום. לבסוף הצליח לשכנע את הפרלמנט להקצות 3.3 מיליארד פרנק עבור הפרויקט (הבית העליון הצביע ברוב של 274 מול 26 בעד הפרויקט כמה ימים לאחר מכן). המחיר הסופי של הפרויקט הגיע עד לכדי יותר מכפול.[3] בנאום מפורסם בפרלמנט הצרפתי אמר אז מאז'ינו: "למערך ההגנה שאנו מבקשים להקים לאורך הגבול יש מטרה אחת בלבד, חסימת הדרך בפני חדירות אפשריות. גדר ביטחון יותר טובה ויותר זולה מחומה של חזות חשופים".[4][3]
העבודה על הפרויקט התקדמה במהירות. מאז'ינו ביקר באתר העבודה באוקטובר 1930 והביע שביעות רצון מקצב ההתקדמות. הוא היה מרוצה במיוחד מהעבודה בלורן, בו בילה בילדותו, ונלחם על מימון נוסף לבנייה באזור זה. מאז'ינו היה התומך העיקרי של הפרויקט, אך רוב ההחלטות בפועל בנוגע למבנה של קו מאז'ינו היו פרי עבודתו של שר המלחמה במשך רוב השנים 1926 עד 1929, פול פנלבה.
מוות ומורשת
מאז'ינו מעולם לא ראה את השלמת הפרויקט הנושא את שמו. הוא חלה בדצמבר 1931 ומת בפריז ב-7 בינואר 1932 ממחלת הטיפוס.[2] אנשים רבים התאבלו עליו ברחבי צרפת, ורק לאחר מותו נקרא קו ההגנה המפורסם על שמו.
אנדרטה לזכרו נחנכה ליד ורדן בספטמבר 1966.[5]
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- אנדרה מאז'ינו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ מה היה קו מז'ינו?, באתר ynet, 13 באוגוסט 2007
- ^ 2.0 2.1 FRANCE: Death & Crisis - TIME, web.archive.org, 2010-10-27
- ^ 3.0 3.1 יהודה ואך, [chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://www.idf.il/media/cflnxwvf/ואך.pdf מחוטי ברזל לחומה בצורה], באתר צה"ל
- ↑ אליה ליבוביץ, גיורו של אנדרה מז'ינו, באתר הארץ, 10 ביולי 2003
- ↑ אנדרטת מאז'ינו
אנדרה מאז'ינו40639455Q318617