אן רו

אן רו סימפסון (באנגלית: Anne Roe Simpson;‏ 20 באוגוסט 1904 – 28 ביוני 1991), פסיכואנליטיקאית וחוקרת אמריקאית.

ביוגרפיה

אן רו, שנהגה להשתמש בשם נעוריה "רו" כשם משפחה, קיבלה את תואר הדוקטור בשנת 1933 באוניברסיטת קולומביה. מ-1959 עבדה כמרצה וחוקרת באוניברסיטת הרווארד, וב-1967 עברה לאוניברסיטת אריזונה, שם לימדה בפקולטה לפסיכולוגיה עד פרישתה ב-1984.

במחקריה עסקה בפסיכולוגיה של אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה, אלכוהוליזם והשפעתו על יצירתיות, ויצירתיות במדע. כן פיתחה תאוריה לגבי התפתחות קריירה בהתאם למאפייני אישיות ומקצועות שונים. רו כתבה יותר ממאה מאמרים וספרים, הידוע בהם הוא ספרה "The Making of a Scientist", שפורסם ב-1952.

רו נישאה לג'ורג' גיילורד סימפסון, מדען במקצועו, שמת ב-1984. היו לה שלוש בנות חורגות.

רו מתה בגיל 87 בביתה בטוסון שבאריזונה.

התאוריה של רו

רו החלה להתעניין בתחום התפתחות הקריירה כאשר עסקה במחקר על אמנים וזיהוי גורמי אישיות מרכזיים הקשורים ביצירתיות אמנותית. בהמשך דרכה חקרה רו מאפיינים של מדענים דגולים, ותוצאות מחקרים אלו השפיעו רבות על השקפתה בנושא בחירת מקצוע. מממצאי מחקרה, רו הסיקה כי ההבדלים האישיותיים שבין מדענים שעסקו בתחום הפיזיקלי-ביולוגי לבין אלה שעסקו בתחום החברתי נבעו בעיקר בשל סוג האינטראקציות שלמדענים אלו היה עם אנשים ואובייקטים. מסקנה נוספת של רו הייתה שבחלקם, הבדלים אלו נובעים מפרקטיקות שונות של גידול ילדים.

התאוריה של רו - שהושפעה בעיקר מתאוריית האישיות של מרפי (1947), ותאוריית היררכיית הצרכים של אברהם מאסלו (1954) - מציעה שכל אינדיבידואל יורש נטייה להוציא אנרגיה נפשית בדרך מסוימת. פרדיספוזיציה זו של הוצאת אנרגיה נפשית במשולב עם חוויות ילדות שונות, מבנה את הסגנון הכללי של סיפוק הצרכים אותו מפתח הפרט - ולסגנון זה יש השלכות על התנהגות הקריירה. דהיינו, התאוריה טוענת כי מערכת היחסים שבין גורמים גנטיים וחוויות ילדות היא שמשפיעה על התנהגות המקצוע של הפרט. התאוריה של רו בנויה משתי רמות.

הרמה הראשונה - שכוללת טענות שקשות ביותר לבחינה אמפירית - טוענת כי הרקע הגנטי של הפרט קובע את היכולות והעניין הקשורים לבחירה תעסוקתית. הרקע הגנטי אף קובע עבור הפרט את אופן הוצאת האנרגיה הנפשית, שמעצבת את התפתחות יכולות הפרט. בנוסף, מתפתחים אצל הפרט צרכים; בחלקם אלו מעוצבים באמצעות מצבים של סיפוק או תסכול ובחלקם על ידי גורמים גנטיים. גורמים גנטיים והיררכיית הצרכים משתלבים בהשפעתם על בחירת מקצוע כחלק מהשפעתם על מכלול החיים. רמת המוטיבציה לקראת השגת מקצוע הינה תוצר סידור ועוצמת מבנה הצרכים הייחודי של הפרט. הבדלים בהישגים מקצועיים בין שני אינדיבידואלים אשר להם השפעה גנטית דומה, עשויים לנבוע מהבדלים ברמות המוטיבציה; רמות שונות אלו הם תוצאה של חוויות ילדות שונות. התאוריה אף מציעה כי ישנה מידה מסוימת של אינטראקציה בין גורמים גנטיים וסביבתיים.

הרמה השנייה של התאוריה – שפתוחה יותר לבחינה אמפירית ביחס לרמה הראשונה - עוסקת באופן בו מתפתחות תבניות ועוצמת הצרכים הבסיסיים כתוצאה מהשפעת חוויות הילדות וכוללת 3 טענות מרכזיות:

צרכים שמסופקים באופן שיגרתי אינם הופכים למניעים לא מודעים.
מניעים מסדר גבוה (בדומה למניעי ההגשמה העצמית של מאסלו) ייעלמו לחלוטין אם הם יסופקו רק לעיתים רחוקות. מניעים מסדר נמוך (בדומה למניעים שציין מאסלו) יהפכו למניעים דומיננטיים אם הם יסופקו רק לעיתים רחוקות. במצב שכזה, הם יחסמו את הופעתם של מניעים מסדר גבוה.
צרכים שמסופקים לאחר עיכוב לא רגיל יהפכו למניעים לא מודעים תחת תנאים מסוימים (עוצמת הצורך, משך העיכוב, וערך סיפוק הצורך).

רו תיארה מספר סגנונות גידול ילדים, שבהן ההורים מתקשרים באופן מסוים עם הילד. סוג ראשון של גידול נוטה להגנת יתר או תובענות יתר. הסוג השני נוטה להימנע מהילד או להזניח את הדרישות הפיזיות או לדחות את הילד באופן רגשי (אפקט משמעותי יותר). סגנון הורי שלישי מאופיין בקבלה; קבלה כבדרך אגב או קבלה אוהבת. לכל אחד מהסגנונות השפעה שונה על סיפוק צורכי הילד. ההורה המגונן יספק במהירות ובאופן מלא את הצרכים הפיזיולוגיים של הילד, אולם הוא ייענה פחות לצורכי אהבה והערכה. התוצאה של סיפוק הצרכים על ידי ההורים היא – קונפורמיות. ההורה המגונן יתר מלמד את הילד לשים דגש רב על המהירות בה מגיע סיפוק הצורך. כך שהילד לומד כי צרכים מסדר נמוך מסופקים לו במהרה, אולם צרכים גבוהים כמו תחושת שייכות, הערכה ואהבה מקושרים לתלות באחרים ולקונפורמיות. ההורים התובעניים מספקים את הצורך של הילד למידע והבנה רק תחת נסיבות מסוימות; רק כאשר הן תורמות להשקפתם על הישגי הילד. סביר להניח שאלו מסוג ההורים הדוחים, שמתעלמים ברמה מסוימת מהרווחה הפיזית של הילד לא יפגעו בילדם כפי שאכן פוגעים הורים שמונעים לחלוטין מילדם אהבה והערכה. רו ציינה כי הילד הדחוי יציג התפתחות מעוותת לו הוא ייחשף למקור השוואה; ללא מקור שכזה התפתחותו רק תעוכב. ההורים האוהבים/האגביים ימלאו את הצרכים של הילד ברוב הרמות, אולם הם יעשו זאת בדרכים שונות וברמות שונות. אישיות הילד הצומחת מדפוסים הוריים אלו היא כזו שמחפשת את סיפוק הצרכים בכל הרמות.

מערכת היחסים המתפתחת בין סגנונות ההורים, היררכיית הצרכים (המתפתחת כתוצאה מהסגנון), דפוסי התנהגות האדם הבוגר בכלל, ובחירת הקריירה בפרט – קובעת את הרמה בה הפרט מוכוון לקראת אנשים. לפי קלסיפיקציית העיסוקים שפיתחה רו – אלו שנוטים למקצועות שירותיים מכוונים לקראת אנשים, וסביר להניח שהם מגיעים מבתים שסיפקו סביבה אוהבת ומגוננת יתר, כאשר מדענים נוטים שלא להיות מכוונים לקראת אנשים והניבוי הוא שהם מגיעים מסביבה ביתית המאופיינת בדחייה והימנעות. אווירת הבית, אם כך, משפיעה על סוג הפעילות התעסוקתית, ואילו גורמים כמו מבנה גנטי ודפוס הוצאת האנרגיה הנפשית משפיעים על הרמה שהעובד משיג – באופן זה ניסתה רו להסביר הבדלים בין אינדיבידואלים בתחומי מקצוע וברמת העיסוק הנבחרת. גורמים כמו עוצמת הצרכים, המושפעים על ידי סביבה מוקדמת, עשויים להעלות את רמת המקצוע בשל עלייה במוטיבציה, אולם עלייה שכזו עדיין תהא תמיד בתוך גבולות הגורמים הגנטיים שמשפיעים על האינטליגנציה ובמשולב עם הרקע הסוציו אקונומי של הפרט.

למרות שלתאוריה של רו הייתה השפעה ישירה מעטה על מחקר התפתחות הקריירה, רו הייתה בין הראשונים שניסו לבנות מערך תאורטי מורכב ומלא שמסייע בהבנת גורמים הנמצאים בבסיס החלטות הקריירה. התאוריה עדיין ממשיכה להשפיע במידה זו או אחרת על תאוריות התפתחות קריירה – שכן, בתאוריות מודרניות רבות יש התייחסות לתפקיד החשוב של ההורים ולסיפוק הצרכים הפסיכולוגיים של הפרט.