אמנה על פשעי מחשב
אמנה על פשעי מחשב (באנגלית: Convention on Cybercrime), הידועה אף בכינוי אמנת בודפשט (Budapest Convention), היא האמנה הבינלאומית הראשונה המטפלת בתופעת פשעי מחשב באינטרנט על ידי תיאום בין מערכות החקיקה של המדינות החותמות, שיפור שיטות חקירה והגברת שיתוף הפעולה בין המדינות. האמנה נוסחה על ידי מועצת אירופה בשטרסבורג בהשתתפות פעילה של נציגי קנדה, יפן וסין, במעמד של משקיפים.
האמנה והדו"ח המלווה אותה אומצו על ידי ועדת השרים של מועצת אירופה ב-8 בנובמבר 2001. האמנה נפתחה להצטרפות בבודפשט ב-23 בנובמבר 2001 ונכנסה לתוקף ב-1 ביולי 2004. נציגי 46 מדינות חתמו על האמנה, 30 מתוכן אישרו את האמנה[1].
ב-1 במרץ 2006 נכנס לתוקפו פרוטוקול נוסף לאמנה על פשעי מחשב העוסק במעשים בעלי אופי גזעני או כאלה המבטאים שנאת זרים ברשתות מחשב. המדינות שאשררו את הפרוטוקול הנוסף נדרשות לקבוע בחקיקה כי הפצת חומרים על אפליה גזענית או שנאת זרים במערכות מחשב וכן איומים ועלבונות על רקע גזעני או של שנאת זרים, הם מעשים פליליים.
ב-14 באפריל 2016 אישרה ממשלת ישראל את הצטרפותה של ישראל לאמנה על פשעי מחשב[2]. הצטרפותה של ישראל לאמנה נכנסה לתוקף ב-1 בספטמבר 2016[1].
מטרות האמנה
אמנה על פשעי מחשב היא האמנה הבינלאומית הראשונה העוסקת בפשעים המבוצעים באמצעות האינטרנט ורשתות מחשב אחרות, העוסקת באופן מיוחד בהפרת זכויות יוצרים, מרמה באמצעות תקשורת מחשבים, פשעי שנאה ופעולות נגד אבטחת רשת. האמנה כוללת אף שורה של סמכויות והליכים, כגון חיפוש רשתות מחשב והאזנת סתר חוקית לרשתות מחשב. האמנה היא תוצר של ארבע שנות עבודה של מומחים אירופים ובינלאומיים.
המבוא לאמנה מכיל הגדרה למטרתה העיקרית: ניסוח מדיניות משפטית משותפת במטרתה להגן על החברה מפני פשעי מחשב, במיוחד על ידי אימוץ חקיקה מתאימה ועידוד שיתוף פעולה בינלאומי. האמנה מנסה להגשים מטרתה זו בשלושה אמצעים עיקריים:
- תאום בין מרכיבי העבירה המהותיים במערכות החקיקה הפלילית של כל מדינה וההוראות שלצידה, בתחום פשעי מחשב.
- יצירת בסיס לסמכויות בתחום סדרי דין פלילי הדרושים לחקירה ולהעמדה לדין על פשעי מחשב וכן עבירות אחרות המבוצעות באמצעות מערכות מחשב, או שהראיות להן נמצאות במדיה אלקטרונית.
- יצירת משטר מהיר ויעיל של שיתוף פעולה בינלאומי.
העבירות הבאות מוגדרות באמנה: פריצות למערכות מחשב, האזנה לא-חוקית למערכות מחשב, שיבוש מידע, שיבוש מערכות מחשב, שימוש לרעה במערכות מחשב, זיוף באמצעות מערכות מחשב, מרמה באמצעות מערכות מחשב, עבירות הכרוכות בחומרים אסורים על ילדים ועבירות הכרוכות בהפרת זכויות יוצרים וזכויות נלוות להן.
האמנה אף מגדירה נושאים מתחום סדר הדין הפלילי כגון שימור מהיר של מידע במערכות מחשב, חיפוש ותפיסת מערכות מחשב, האזנת סתר חוקית לתעבורת רשת, ועוד. האמנה אף יוצרת מסגרת של שיתוף פעולה מהיר, הפועל בכל שעות היממה, לצורך סיוע הדדי בין המדינות החברות.
קישורים חיצוניים
- Convention on Cybercrime, הנוסח המלא של האמנה באתר מועצת אירופה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 רשימת המדינות החתומות והמאשררות. אתר מועצת אירופה
- ^ משרד המשפטים, ישראל הצטרפה לאמנת מועצת אירופה בדבר פשעי מחשב, באתר משרד המשפטים, 14/4/2016 (ארכיון)
30132463אמנה על פשעי מחשב