אמירות ולנסיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמירות ולנסיה
שטח אמירות ולנסיה

אמירות ולנסיה (נקראת גם: טאיפת ולנסיה, בערבית: طائفة بلنسية) הייתה אמירות מוסלמית שהתקיימה בתקופת ימי הביניים באזור ולנסיה שבספרד. ולנסיה קיבלה עצמאות ממדינת אומיה של קורדובה בסביבות 1010, והיא הפכה לממלכה קטנה (טאיפה). ב-1065 נכבשה אמירות ולנסיה בידי אמירות טולדו. בהמשך נפלה האמירות לידיו של אלפונסו השישי, מלך לאון.[1][2]

בשנת 1145, לאחר נפילת מוראביטון, שוב השיגה אמירות ולנסיה עצמאות. בשנים 1147–1172 הייתה האמירות תחת שליטתו של איבן מרדניש (אנ'). ב-1172 נכבשה האמירות על ידי הח'ליפה האלמוחדית (אנ'). בשנים 1229–1238 הייתה האמירות תחת שליטתו של זיין איבן מרדניש עד לכיבושה על ידי כתר אראגון בשנת 1238.[3][4]

הדת הרשמית של האמירות הייתה אסלאם. נוצריםהכנסייה הקתולית) ויהודים רבים התגוררו באמירות וקיבלו מעמד ד'ימי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמירות ולנסיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. MIDDLE AGE, Castellón Arqueológico
  2. Taifa of Valencia, Academic Dictionaries and Encyclopedias (באנגלית)
  3. 247valencia, FOOD, LANGUAGE AND ARCHITECTURE: THE REMNANTS OF MUSLIM VALENCIA • 24/7 Valencia, 24/7 Valencia, ‏2024-04-03 (באנגלית בריטית)
  4. Valencia, TerraEnVision (באנגלית אמריקאית)
ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אמירות ולנסיה39745287Q676811