אמירות ולנסיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמירות ולנסיה
שטח אמירות ולנסיה

אמירות ולנסיה (נקראת גם: טאיפת ולנסיה, בערבית: طائفة بلنسية) הייתה אמירות מוסלמית שהתקיימה בתקופת ימי הביניים באזור ולנסיה שבספרד. ולנסיה קיבלה עצמאות ממדינת אומיה של קורדובה בסביבות 1010, והיא הפכה לממלכה קטנה (טאיפה). ב-1065 נכבשה אמירות ולנסיה בידי אמירות טולדו. בהמשך נפלה האמירות לידיו של אלפונסו השישי, מלך לאון.[1][2]

בשנת 1145, לאחר נפילת מוראביטון, שוב השיגה אמירות ולנסיה עצמאות. בשנים 1147–1172 הייתה האמירות תחת שליטתו של איבן מרדניש (אנ'). ב-1172 נכבשה האמירות על ידי הח'ליפה האלמוחדית (אנ'). בשנים 1229–1238 הייתה האמירות תחת שליטתו של זיין איבן מרדניש עד לכיבושה על ידי כתר אראגון בשנת 1238.[3][4]

הדת הרשמית של האמירות הייתה אסלאם. נוצריםהכנסייה הקתולית) ויהודים רבים התגוררו באמירות וקיבלו מעמד ד'ימי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמירות ולנסיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ MIDDLE AGE, Castellón Arqueológico
  2. ^ Taifa of Valencia, Academic Dictionaries and Encyclopedias (באנגלית)
  3. ^ 247valencia, FOOD, LANGUAGE AND ARCHITECTURE: THE REMNANTS OF MUSLIM VALENCIA • 24/7 Valencia, 24/7 Valencia, ‏2024-04-03 (באנגלית בריטית)
  4. ^ Valencia, TerraEnVision (באנגלית אמריקאית)
ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אמירות ולנסיה39745287Q676811