אמילי סיבלי ווטסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אמילי סיבלי ווטסוןאנגלית: Emily Sibley Watson10 במאי 1855 - 8 בפברואר 1945) הייתה פילנטרופית ופטרונית אמנויות נודעת ברוצ'סטר, מדינת ניו יורק. היא הייתה בתם הצעירה ביותר של הנשיא הראשון של וסטרן יוניון, חירם סיבלי ואליזבת טינקר סיבלי, וגדלה במשפחה שהעריכה שירות, אמונה ואת האמנויות. היא ידועה בעיקר כמייסדת גלריית ממוריאל לאמנות באוניברסיטת רוצ'סטר, ופטרונית בית ספר הוכשטיין למוזיקה ולמחול ברוצ'סטר. היא ואמה היו התומכות העיקריות בבית החולים ההומיאופתי (בהמשך "בית חולים ג'נסי").

ילדות, נעורים ולימודים

הצעירה בילדיו של חירם סיבלי, אמילי סיבלי, נולדה שנים ספורות לאחר ייסוד ההישג המפורסם ביותר של אביה, וסטרן יוניון. הצלחתה הכלכלית של החברה הביאה עושר רב ועצום הן לו והן לרבים אחרים מתושבי רוצ'סטר.

לא הרבה ידוע על ראשית חינוכה של אמילי סיבלי, אבל מסעות שנלקחה אליהם בגיל מוקדם תרמו רבות לעניינה באמנות ובתרבות. בשנים 1866-1864 ערך חירם סיבלי מסע ברחבי אירופה, שנועד בחלקו למשא ומתן עם עם אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה בדבר העברת כבל טלגרף על פני מיצר ברינג, מאלסקה לרוסיה. למסע זה לקח עמו חירם את אשתו ובתו במטרה לפגוש את בנו, חירם ווטסון סיבלי, ששהה כבר מחוץ לארצות הברית לצורך לימודים. לימודיה ומסעותיה של אמילי מתקופה זו מתועדים ביומן, השמור עכשיו באוסף הארכיון של גלריית האמנות באוניברסיטת רוצ'סטר. היא מספרת ביומנה על ביקורים במוזיאונים ובגלריות אמנות, על קונצרטים ועל מצעדים. היא למדה בפנימייה בפריז לפני שמשפחתה שבה לרוצ'סטר בשנת 1866.

בשנת 1871 למדה אמילי סיבלי בפנימייה בניו יורק.[1]

חיי משפחה ומסעות

יומנה של אמילי סיבלי משנת 1875[2] מתעד את פגישתה עם בעלה לעתיד, איזאק סימור אָווֶרֶל (אייק), מאוגדנסבורו, ניו יורק. הם נישאו ב-27 באפריל 1876 ויצאו להתחיל בחיי הנישואים בצרפת. בתם אליזבת לואיז נולדה בניס ב-25 בינואר 1877. במהלך שנה זו חזרה משפחת אוורל לרוצ'סטר, ובנם ג'יימס ג'ורג' (שנודע בכינוי J.G.) נולד ב-23 בדצמבר 1877.[3]

בראשית 1878 רכש אייק אוורל את הזכויות מבעליו הקודמים של בנק מונרו, והיה לנשיא הבנק, עם חירם סיבלי במועצת המנהלים. במאי 1880 החלו להופיע בעיות כספים, שנמשכו לאורך שנים אחדות.[4] ביולי 1883 הוסיף חירם סיבלי נספח לצוואתו, בו ציוה למנוע מאייק כל גישה לקרנות משפחת סיבלי בכל זמן בעתיד. דבר הנספח התגלה רק לאחר מותו של חירם. פחות משבוע לאחר חתימת הנספח, יצאו חירם ואליזבת סיבלי, ועמם אמילי סיבלי אוורל ושני ילדיה לשהייה ממושכת באירופה. עד שובם ביוני 1884, כבר לא התגורר איזאק אוורל ברוצ'סטר והופיע במרשם התושבים העירוני של אלמדה, קליפורניה.

עם שובה לרוצ'סטר, עברה אמילי סיבלי לבית חדש סמוך לבית הוריה, ברח' פרינס 11. מקץ שנתיים שמה מחלת אסכרה קץ לחיי בתה לואיז בת התשע.[5]

בין אמילי סיבלי אוורל, פרודה מבעלה, לבין ג'יימס סיבלי ווטסון, בנו של שותפו של אביה, דון אלונזו ווטסון, נקשרה ידידות, שתהדקה והלכה. גיימס ווטסון ואמילי הרבו להתכתב ביניהם כל אימת שג'יימס שהה מחוץ לרוצ'טסר והוא אף נלווה אל הטיול של משפחת סיבלי המורחבת לפארק ילוסטון בשנת 1889.[6]

בסתיו 1890 הגישה אמילי אוורל סיבלי בקשה לגירושין מאיזאק אוורל וב-6 באפריל 1891 נישאה לג'יימס ווטסון. הזוג נסע לירח דבש לספרד ומרוקו. באוגוסט 1894 נולד בנם, ג'יימס סיבלי ווטסון הבן (שנקרא סיבלי).

פילנטרופיה

ווטסון גדלה באווירה פילנטרופית. אמה, אליזבת טינקר סיבלי, תמכה בכנסיות בעיר הולדתה, נורת' אדמס, מסצ'וסטס, בסיבלי, אילינוי וברוצ'סטר, מדינת ניו יורק, והייתה המייסדת של אחד מבתי החולים ההומאופתיים הראשונים ברוצ'סטר. [7]

בית חולים הומאופתי

משלהי שנות ה-80' של המאה ה-19 הייתה אמילי סיבלי אוורל שותפה, עם עוד בני משפחה, לתמיכה בבית חולים הומאופתי (בהמשך "בית חולים ג'נסי", שאיננו פעיל כיום). משפחת סיבלי ומשפחת ווטסון, כולל מי שיהיה לבעלה של אמילי, ג'יימס סיבלי ווטסון, היו פעילות בתמיכה בבית החולים. ילדיה של אמילי סיבלי ווטסון, מנישואיה הראשונים והשניים, היו מעורבים בגיוס תרומות.[8] ב-1898 תרמה ווטסון אגף יולדות חדש לבית החולים.


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמילי סיבלי ווטסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34712231אמילי סיבלי ווטסון