אמילי דיקנסון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. אמילי אליזבת דיקנסון (באנגלית: Emily Elizabeth Dickinson; 10 בדצמבר 1830 – 15 במאי 1886) הייתה משוררת אמריקאית.
ביוגרפיה
דיקנסון נולדה במאה ה-19 באמהרסט, מסצ'וסטס (ארצות הברית) למשפחה אמידה, שהייתה ידועה בתמיכתה במוסדות החינוך המקומיים. סבה של אמילי, סמואל פלאור דיקנסון, היה ממייסדי אמהרסט קולג', ואביה עבד כעורך הדין ומנהל הכספים של המוסד. כמו כן שירת אביה בתפקידים מרכזיים בבית המשפט הכללי של מסצ'וסטס, בסנאט המדינה ובבית הנבחרים של ארצות הברית.
דיקנסון גילתה את יעודה כמשוררת במהלך התחייה הדתית שהציפה את מערב מסצ'וסטס בעשורים 1840–1850.
דיקנסון חיה את רוב חייה בבית שבו נולדה, טיילה מספר פעמים לבקר קרובים בבוסטון, קיימברידג' וקונטיקט. מרבית עבודתה משקפת לא רק את הרגעים הקטנים של המתרחש סביבה, אלא גם את הקרבות הגדולים והנושאים שהעסיקו את החברה בכללותה. לדוגמה, מעל מחצית משיריה נכתבו במהלך שנות מלחמת האזרחים האמריקנית. דיקנסון נחשבה בעיני סביבתה כתמהונית: היא אהבה ללבוש בגדים לבנים וסירבה לקבל אורחים, ומאוחר יותר בחייה אף סירבה לצאת מחדרה, ואת מרבית קשריה החברתיים ניהלה באמצעות התכתבות.
בין הכותבים המשפיעים על השקפת עולמה וסגנון כתיבתה היו ויליאם וורדסוורת' וראלף וולדו אמרסון, שחיבוריהם הוצגו בפניה על ידי ידיד המשפחה בנג'מין פרנקלין ניוטון, אותו דיקנסון החשיבה כמדריך רוחני וכמורה דרך. יש לשער כי כתביהם של לידיה מריה צ'יילד והנרי וודסוורת' לונגפלו השפיעו עליה אף הם. ידוע כי דיקנסון קראה את ספרה של שרלוט ברונטה "ג'יין אייר", אך קשה לדעת את מידת השפעתו עליה. ניתן לציין עובדה, כי לכלבה (מסוג ניופאונדלנד) קראה "קרלו", כשם כלבו של אחד מגיבורי הספר.
במהלך חייה פורסמו רק שמונה משיריה, אך לאחר מותה נחשפו ופורסמו 1,776 השירים. שיריה שהתפרסמו בחייה עברו עריכה נרחבת כדי להתאימם לסגנון התקופה, מפני שמאפייני יצירתה נחשבו בזמנה למשונים. כיום הם מזוהים כחתימת סגנון וצורה. יצירתה מאופיינת במקצבי מזמור, אוף-מקצבים, מספר קולות ומטפורות נרחבות. דיקנסון מעצימה את הטקסט באמצעות אותיות גדולות במופעים לא שגרתיים ובריבוי, כעין-אקראי, של סימני פיסוק כמקף, קו מפריד, לוכסנים ועוד.
דיקנסון נפטרה מדלקת כליות. מילותיה האחרונות היו: "אני חייבת להיכנס, משום שהערפל עולה". בביתה, שם התגוררה מרבית חייה, קיים כיום מוזיאון.
שיריה התפרסמו לראשונה ב-1890 על ידי שניים ממכריה, תוך עריכה נרחבת. מהדורה שלמה וללא שינויים של שיריה יצאה לאור רק ב-1955.
לקריאה נוספת
- אמילי דיקנסון, אולי הלב, מבחר שירים, בתרגום לילך לחמן, הוצאת רסלינג.
- אמילי - מבחר משיריה של אמילי דיקינסון, בתרגום לאה נאור, הוצאת שער הרצליה, 2016
- חיי נצבו רובה טעון - אסופה משיריה של אמילי דיקינסון, בתרגום אליעזרה איג-זקוב, הוצאת קשב לשירה, תל אביב 2000
- עשר עצב - אסופה משיריה של אמילי דיקינסון, בתרגום אליעזרה איג-זקוב, הוצאת עקד, תל אביב 1965
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: אמילי דיקנסון |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמילי דיקנסון |
- אמילי דיקנסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אתר האינטרנט הרשמי של אמילי דיקנסון
- Emily Dickinson International Society
- נורית זרחי, אמילי דיקנסון - אם המשוררות האמריקניות, ביקורת באתר nrg על אסופת התרגומים "חיי ניצבו רובה טעון" מאת אליעזרה איג-זקוב, הוצאת קשב לשירה, תש"ס 2000
- צבי ינאי, אמילי דיקינסון - חתירה איטית בלא-נודע, מחשבות 54, אוגוסט 1986, עמ' 27–31
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים רות אלמוג, היא נהנתה להיות חידה, באתר הארץ- רשימת תרגומים לשירים של אמילי דיקנסון באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה
- ערן סבאג, "חיים של אחרים" על אמילי דיקנסון, 29 ביוני 2010
- עופרה עופר אורן, אמילי דיקנסון: מה היה הסוד שגרם לה לא לצאת מהבית במשך כ-30 שנה?, באתר Xnet, 19 ביולי 2015 הרשימה מופיעה גם כאן: עופרה עופר אורן, "אילו יכולתי להשיב אל הקן ציפור אחת חלושה, חיי לא היו לשווא", בבלוג "סופרת ספרים", 22 ביולי 2015
- טל ניצן, על שירים של דיקנסון בביצוע המוזיקאי אציו בוסו, באתר הספרייה הלאומית, יולי 2017
- אמילי דיקנסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
משיריה ומכתביה שתורגמו לעברית:
- טעימות משירת אמילי דיקנסון מאת אברהם רגלסון, באתר פרויקט בן-יהודה
- שלושה תרגומים לשיר ADRIFT, באתר האייל הקורא
- הו אומת הנפש, הנה באה עת חירותך, באתר הארץ, 16/1/08, בתרגום אליעזרה איג-זקוב - ממכתביה הסוערים של המשוררת האמריקאית אמילי דיקינסון, הסותרים את דיוקנה של "הנזירה בלבן"
- שיר 724, באתר הארץ, 09/01/09 בתרגום אורה סגל
- שיר 303, באתר הארץ, 02/10/09 בתרגום ערן צלגוב
- מכתבי סליחה מאת סופרים, איך פגעתי בו, באתר הארץ, 25/09/09
- אַחֲרֵי כְּאֵב גָּדוֹל, בתרגום לאה נאור
- גַּעְגּוּעִים הֵם כּמוֹ זְרָעִים, בתרגום לאה נאור
- שיר 30 - "מלבד הרקיע, היא לא כלום" - באתר מדרשראם
- שיר 59 - "לקחתי כוחי בידי" - באתר מדרשראם
- שירים 118 ו-49 - באתר מדרשראם
- טבע - ידיעות אחרונות, 08.01.17, תרגום: יהודה ויזן
- לב! נשכח אותו! בתרגום אליעזרה איג-זקוב
29456482אמילי דיקנסון