אמדאו אבוגדרו
 | |
| לידה | 9 באוגוסט 1776 |
|---|---|
| פטירה | 9 ביולי 1856 (בגיל 79) |
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים | איטליה |
| תרומות עיקריות | |
|
הנחת (חוק) אבוגדרו, מספר אבוגדרו טבע את המונח "מולקולה". | |
אמדאו אבוגדרו (9 באוגוסט 1776 – 9 ביולי 1856) או בשמו המלא לורנצו רומאנו אמדאו קרלו אבוגדרו, הרוזן מקַארֶנְיָה ומצֶ'רֶטוֹ (באיטלקית: Lorenzo Romano Amedeo Carlo Avogadro di Quaregna e di Cerreto) היה כימאי ופיזיקאי איטלקי. הוא ידוע בעיקר בשל תרומתו לתאורית המולקולות, כולל חוק אבוגדרו. על שמו קרוי מספר אבוגדרו, המתייחס למספר החלקיקים (אטומים, מולקולות, יונים ועוד) הקיימים ב-1 מול חומר, שערכו 6.02214179×1023.
ביוגרפיה
אמדאו קרלו אבוגדרו נולד בטורינו, למשפחת אצולה מפיימונטה, איטליה. אביו, פיליפו אבוגדרו, היה משפטן ידוע וסנטור של ממלכת סרדיניה. אמו הייתה אנה מריה ורצ'לונה מן העיר ביילה בפיימונטה. אבוגדרו הצטיין בלימודים. הוא סיים תואר במשפט קאנוני בגיל 21, ובעקבות אביו, החל לעסוק במקצוע. זמן קצר לאחר מכן הוא הקדיש את עצמו לענפי הפיזיקה, הכימיה והמתמטיקה ולקח בטורינו שיעורים פרטיים בתחומים אלה, במיוחד אצל הכומר והמדען אנטוניו ואסאלי אאנדי (1825–1861). ובשנת 1809 החל ללמד אותם בבית ספר תיכון בוורצ׳לי, המקום שבו משפחתו התגוררה.
בשנת 1810 פרסם מאמר הנקרא ״חיבור בנושא קביעת המסות היחסיות של מולקולות פשוטות[1] של הגופים והיחסים שלפיהם הן מתחברות בתרכובות״ (Essai d'une manière de déterminer les masses relatives des molécules élémentaires des corps, et les proportions selon lesquelles elles entrent dans ces combinaisons), שהכיל את השערת אבוגדרו. אבוגדרו הגיש את מאמרו לז׳ורנל צרפתי העוסק בפיזיקה וכימיה.
בשנת 1820 הפך לפרופסור לפיזיקה באוניברסיטת טורינו.
מעט ידוע על חייו האישיים של אבוגדרו. הוא נישא לפליצ'יטה מאצה והיה אב לשישה ילדים.
לכבוד תרומתו הנרחבת של אבוגדרו לתאורית המולקולה, מספר המולקולות במול אחד נקרא ״מספר אבוגדרו״ או ״קבוע אבוגדרו״, ומסומן באות NA. המספר בקירוב הוא 6.02214179×1023. מספר אבוגדרו משמש לחישוב תוצאותיהן של תגובות כימיות. הוא מאפשר לכימאים לקבוע כמויות של תוצרים בתגובה נתונה, במידת דיוק רבה.
הישגיו
בשנת 1811 פרסם אבוגדרו את "הנחת אבוגדרו" (היום: חוק אבוגדרו), שבה הוא טען כי נפחים שווים של גזים בתנאי לחץ וטמפרטורה שווים מכילים מספר שווה של מולקולות.
אבוגדרו פיתח את השערתו לאחר שלואי ז'וזף גה-ליסאק פרסם בשנת 1808 חוק משלו על נפחים. הבעיה שהצליח לפתור אבוגדרו הייתה נעוצה בבלבול ששרר בזמנו אודות אטומים ומולקולות. אחת מתרומותיו החשובות ביותר הייתה ההבחנה המוחלטת שעשה ביניהם, כאשר הכריז כי גזים מורכבים ממולקולות, והמולקולות הללו מורכבות מאטומים. זו הייתה השערה שמדענים רבים, כמו ג'ון דלטון, לא העלו על דעתם. אבוגדרו לא השתמש במילה ״אטום״, כיוון שלא ראה הבדל בין המונחים ״אטום״ ו״מולקולה״. הוא האמין כי קיימים שלושה סוגים של ״מולקולות״, לרבות מולקולות בסיסיות (אטומים).
אבוגדרו הוא שטבע את המונח "מולקולה".
הקהילה המדעית
במשך שנים רבות התעלמו מדעני התקופה מחוק אבוגדרו. שלוש שנים לאחר ממצאיו, הגיע לאותן התוצאות המדען אנדרה מרי אמפר, על ידי שימוש בשיטה אחרת. עם זאת, גם הוא זכה ליחס אדיש כלפי התאוריה שלו.
רק לאחר מחקרים בכימיה אורגנית היה אפשרי להדגים את חוק אבוגדרו, שהסביר מדוע כמויות שוות של מולקולות גז הן בעלות נפח שווה.
רק בשנת 1858 שילב הכימאי האיטלקי סטניזלאו קניצרו את החוק בתאוריה הכימית שהתקין.
כאשר נפטר בשנת 1856, שום עיתון לא מצא מקום לייחד את הדיבור על גאון זה. וכשגילו את פסלו ביום השנה למותו, לא נכח בטקס אף כימאי אחד. רק שניים מתלמידיו-רופאים הזכירוהו לטובה.
קישורים חיצוניים
- ד"ר אבי סאייג, היום לפני: המדען הדגול שהתגלה רק אחרי מותו, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 9 אוגוסט 2016
- אמדאו אבוגדרו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
38014505אמדאו אבוגדרו