אמברגו (עיתונות)

בעיתונאות וביחסי ציבור, אמברגו הוא בקשה או דרישה של מקור מידע, שהמידע שמסר אותו מקור לא יפורסם עד לתאריך מסוים או להתקיימות תנאי מסוים. אמברגו מופעל לעיתים קרובות על ידי עסקים המכריזים על מוצר, על ידי כתבי עת רפואיים ועל ידי פקידי ממשל המכריזים על יוזמות מדיניות. לתקשורת ניתן ידע מוקדם על הפרטים המוחזקים בסוד, כך שניתן יהיה להכין דיווחים שיתאימו למועד ההכרזה. מושג דומה הוא אמברגו בביקורת על משחקי וידאו, חומרת מחשב, תוכנה וסרטים; באלה, סוקרים מקבלים גישה מוקדמת לתוכן או למוצרים בתמורה לשמירת תוצאות הביקורת בסוד עד להסרת האמברגו, לשם מניעת אי דיוקים בביקורות או מכירות חסרות בהשקה או כדי לאפשר תיקון של פגמים, באגים או אי עקביות אחרים שהתגלו על ידי סוקרים לפני ההשקה, מניעת בעיות לאחר ההשקה.

בתאוריה, אמברגו מפחית את חוסר הדיוק בדיווח על חדשות, באמצעות הפחתת התמריץ לעיתונאים לכתיבה חפוזה ולא מדויקת, בתקווה לנצח בתחרות על פרסום הראשוני.

ההבנה היא שאם האמברגו יופר בדיווח לפני הזמן, המקור יגמול על ידי הגבלת גישה למידע נוסף של אותו עיתונאי או עיתון, מה שייתן להם חיסרון ארוך טווח ביחס לפעולה שיתופית יותר. האמברגו בדרך כלל מוסדר מראש כהסכם ג'נטלמני. עם זאת, לפעמים יחצנים ישלחו לחדרי חדשות הודעה לעיתונות עם אמברגו שלא ניתנה לו הסכמה מראש, בתקווה שהם יכבדו את בקשת האמברגו. הביטוי "לפרסום מיידי" שנמצא לעיתים קרובות בראש ההודעות לעיתונות מצביע על כך שהמידע בהן הוא ללא אמברגו.

אמצעי תקשורת מפרים לפעמים אמברגו ומדווחים על מידע לפני שהאמברגו יפוג, בטעות (עקב תקשורת שגויה בחדר החדשות) או בכוונה (כדי להשיג יתרון על פני המתחרים). הפירת אמברגו נחשבת בדרך כלל כהפרת אמונים חמורה ויכולה לגרום לכך שהמקור ימנע מכלי החדשות הפוגעים לקבל מידע מוקדם למשך תקופה ארוכה.

בישראל

אמצעי התקשורת בישראל נוהגים לכבד דרישת אמברגו שנמסרה להם. סעיף 12 לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות^[1] הקובע "עיתונאים לא יפרסמו מידע שנמסר להם בתנאי שלא יפורסם" מתפרש גם כחובה לציית לאמברגו. סוגיית האמברגו נדונה בהרחבה בהחלטות של בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בישראל בשנת 2012, שעסקו בתלונה של בנק ישראל נגד העיתון "כלכליסט", לאחר שזה פרסם מידע שנמסר לו מבנק ישראל לפני המועד שקבע הבנק לפרסום המידע. בדיון ראשון בתלונה נקבע שהעיתון הפר את תקנות האתיקה.^[2] בערעור על החלטה זו נקבע שעקב אי־בהירות מסוימת העיתון לא הפר את תקנות האתיקה, אך נקבע שאמברגו יש לכבד, וכי עיתון או עיתונאי שיעשה שימוש במידע שקיבל תחת אמברגו בניגוד להוראות המפורטות בו ייראה מכאן ואילך, לאחר שהובהר נושא האמברגו על ידי בית הדין, כמפר את כללי האתיקה של מועצת העיתונות.^[3]