אלפרד וצלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלפרד וצלרסלובקית: Alfréd Wetzler‏; 10 במאי 1918 - 8 בפברואר 1988), אשר מאוחר יותר כתב תחת השם יוסף לאניק, היה יהודי סלובקי ואחד מהמעטים עליהם ידוע כי הצליחו לברוח ממחנה הריכוז אושוויץ במהלך השואה.

וצלר ידוע בשל דו"ח שהוא וחברו הנמלט, רודולף ורבה, חיברו אודות המתרחש במחנה. הדו"ח, המכונה "דו"ח ורבה-וצלר" (לעיתים "דו"ח אושוויץ" או "הפרוטוקולים של אושוויץ"), מנה כ-32 עמודים, והיה המסמך המפורט הראשון אודות אושוויץ אשר הגיע לידי בעלות הברית והוכתר כאמין. וצלר נשלח למחנה בירקנאו בשנת 1942 וברח ממנו יחד עם ורבה ב-7 באפריל 1944. הוא כתב את קורותיו במחנה אושוויץ תחת השם יוסף לאניק. מסמך עובדתי זה כונה "אושוויץ, בית קברות לארבעה מיליון אנשים". מאוחר יותר כתב תיאור ספרותי בשם "מה טחו עיניו של דנטה מראות"[1].

וצלר נפטר בסלובקיה בשנת 1988.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Jozef Lánik, Čo Dante nevidel. Bratislava, 1964


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24023422אלפרד וצלר