אלפרד הלאס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אלפרד הלאס, (עד 1908 פישר,[1] בהונגרית: Halász Alfréd; וינה, 12 באפריל 1889 – בודפשט, 21 באוקטובר 1955)[2] היה פוליטיקאי, חבר הוועדה המחוקקת של בודפשט (1926–1942), חבר האספה הלאומית של הונגריה (חבר פרלמנט) בין השנים 1947–1953.

ביוגרפיה

אלפרד פישר נולד במשפחה יהודית כבנם של יוז'ף פישר ושל רוזליה וקסמן (1866–1931).[3][4][5] בסיום לימודיו התיכוניים, הוא היה חניך ב"דפוס גלובוס" (Globus) במשך שלוש שנים משנת 1904 ולאחר מכן קיבל עבודה ב"דפוס הורניאנסקי" (Hornyánszky), שם עבד עד 1916. הלאס התחתן ב-18 ביוני 1910. אשתו הראשונה הייתה פרנציסקה (1891–1910),[6] בתם של יוז'ף צ'סקה ושל צציליה קליין, שמתה חודשים ספורים לאחר החתונתם.[7] ב-25 בנובמבר 1912, ברובע 5 של בודפשט, הוא נשא את מריה ארז'בט פאציוס, בתם של פרנץ פאציוס ושל קטלין ויסלר.[8] ב-1917 ובשנה שלאחר מכן עבד בדפוס להנר (Lehner), בין השנים 1919–1920 ב"דפוס מטרופוליטן". במלחמת העולם הראשונה היה מנהל בית הדפוס של צבא הונגריה.

שנים מוקדמות בתנועת הפועלים

הלאס הצטרף לתנועת הפועלים ב-1906 ובשנה שלאחר מכן כבר היה מזכיר הארגון המקומי של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP) באובודה. הוא נכלא בגלל תפקיד זה שמילא בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית ולאחר נפילת הרפובליקה תחילה נכלא ולאחר מכן הועמד תחת פיקוח משטרתי. מ-1923 היה מזכיר הארגון של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ברובע 6 של בודפשט,[9] ונאם קבוע באסיפות עובדים מאורגנות.[10]

בהנהגת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית

מ-1923 היה חבר בוועד הלאומי של ה-MSZDP, בקונגרס ה-24. נבחר לוועד הפועל של הגוף הבוחר של המפלגה,[11] בקונגרס ה-25 של המפלגה העלה הצעת החלטה כאופוזיציה,[12] ביקר בנאומו את האופורטוניזם של הקבוצה הפרלמנטרית הסוציאל-דמוקרטית, וכן הגיש הצעת גינוי נגד הנהגת המפלגה בראשות קארוי פייר.[13] בטקס הזיכרון לבאצ'ו שומוג'י בשנת 1928, בו הופיעו גם השחקן המפורסם אוסקר אשר והמשוררת ז'ני וארנאי הוא נאם את נאום הזיכרון.[14]

בקונגרס הדפוס שלו בשנת 1926 התקבלה החלטת המחאה שלו נגד הנוהל של הממשלה בטיפול בעיתונות ובאותו קונגרס הוא נבחר לחבר חליף בהנהלה המרכזית של עובדי הדפוס.[15] משנת 1932 היה נשיא האיגוד המקצועי[16] וכעבור שנתיים היה המזכיר הכללי[17] של איגוד עובדי דפוס והתעשיית הספרים ומשנת 1935 עמד בראש קופת החולים של האיגוד.[18]

בוועדה המחוקקת של בודפשט

ב-1925 הצטרף לוועדה המחוקקת של בודפשט ברשימת הגוש הדמוקרטי,[19] והיה חבר בוועדה במשך 16 שנים. בשנת 1925 נבחר כחבר גם בוועדה הכלכלית[20] שבעבודתה נטל חלק פעיל, על פי דיווחים בעיתונות של אותו זמן. הוא נאם בוועדה המחוקקת ב-1925 וב-1926, הציע לבנות את החשמלית מדרך ארנה לרחוב דראבה,[21] ב-1927 הוא ביקש את ההסדרה הסופית של נפליגט (פארק העם, שהוא הפארק השני בגודלו בבודפשט בשטח של 110 דונם),[22] והוא יזם את זכות השאילתא באמצעות שאילתא.[23] הלאס השתתף בניסוח הצעת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית בעניין פקודת דיור.[24] ב-1929 היה חבר בוועדת התעשייה,[25] ב-1930 היה חבר בוועדת המחלקה לכלכלה עירונית.[26]

בבחירות 1930, ברובע 6, הוא הצטרף לבית המחוקקים של המטרופוליטן מטעם ה-MSZDP יחד עם מאנו בוכינגר וינה קיש.[27] הוא הפך לחבר בשתי ועדות (הוועדה הכלכלית והתעשייתית והכלכלה העירונית)[28][29] הוא נבחר לוועדה הנשיאותית ב-1932.[30]

בשנת 1938 נבחר לוועדה לתחבורה, הצדקה הציבורית והמדיניות חברתית לכלכלת העיר.[31] ב-1941 הוא נבחר לוועדות לבריאות הציבור והתברואה, לכלכלה עירונית, לתיירות ולחינוך ציבורי ולוועדת הספא והנופש המרכזית של בודפשט.[32]

ב-1942 נשלל ממנו המנדט החקיקתי (בשל החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי).[33][34] בשל כך בשנת 1942, יחד עם אשתו, המירו את דתם מהדת היהודית לדת הרומית-קתולית.[35]

לאחר מלחמת העולם השנייה

לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא שוב היה חבר בהנהגה הסוציאל-דמוקרטית. ב-15 בפברואר 1945, יחד עם ז'ני וארנאי, ייצגו את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בישיבה שהחליטה על הקמת הוועד הלאומי של בודה, בה השתתפו נציגי כל המפלגות הדמוקרטיות. באפריל, היה חבר באספה הלאומית כנציג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ובאספה הכללית של הוועד הלאומי של בודפשט.[36] מועצת האיגודים המקצועיים הזמינה אותו לייצג את האיגודים המקצועיים בוועד הלאומי הלאומי,[37] שבישיבת הייסוד שלו בספטמבר הפך למזכיר הוועד הלאומי.[38][39] בדצמבר 1945 הפך לחבר בלשכה של מועצת האיגודים המקצועיים וחבר בוועדת הביקורת.[40] בשנת 1946 היה חבר במשלחת האיגודים המקצועיים ההונגרים שנסעה למוסקבה.[41] ב-1947 השתתף ונאם בקונגרס הדפוס הבינלאומי בציריך, שם נבחר לחבר בוועדת המזכירות המורחבת.[42]

ב-1948 היה חבר נשיאות של המועצה הלאומית לאיגודים מקצועיים שהוקמה ויושב ראש בית הדין המרכזי לבוררות.[43] כמזכ"ל איגוד קופת החולים של עובדי הדפוס נטל חלק בהכנת מיזוג שלושת האיגודים המקצועיים בענף הדפוס ובהקמת האיגוד המקצועי של עובדי הדפוס והנייר.[44] הוא הפך למנכ"ל קופות החולים והסיוע באיגוד החדש.[45]

חבר באספה הלאומית

לאחר ששתי מפלגות הפועלים בהונגריה איחדו כוחות, הוא הצטרף למפלגת העובדים ההונגרית (MDP). מ-2 באפריל 1945 היה נציג האספה הלאומית הזמנית ומ-6 בספטמבר היה המזכיר. מ-4 בנובמבר 1945 הועברה רשימת ה-SZDP בבודפשט רבתי על ידי האספה הלאומית, ומ-31 באוגוסט 1947 על ידי הפרלמנט; מ-15 במאי 1949 היה חבר באספה הלאומית ובפרלמנט ברשימת החזית העממית ההונגרית לעצמאות עד 18 במרץ 1953.[46]

לקריאה נוספת

  • Magyar életrajzi lexikon (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967.
  • אלפרד הלאס . לקסיקון ביוגרפי הונגרי. המוזיאון הספרותי Petőfi.
  • "Halász Alfréd". tortenelmitar.hu. אורכב מ-המקור ב-2016-02-04. מאגר היסטוריה דיגיטלית

ראו גם

  • HU BFL - VII.18.d - 05/1062 - 1925
  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái. Bp., Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete, 1939-2002. 7. kötettől sajtó alá rend. Viczián János.
  • Amíg városatya lettem... A főváros főtisztviselőinek és törvényhatósági bizottság tagjainak önéletrajzgyűjteménye fényképekkel. Szerk. György Endre. Bp., Globus, 1931.
  • Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
  • Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
  • Az új városháza. A főváros főtisztviselőinek és a törvényhatósági bizottság tagjainak életrajza, a főváros hivatalainak, intézményeinek és üzemeinek ismertetése. Az 1931-37. évi törvényhatóság. Szerk. Weichert Béla. Bp., 1931.
  • A Fővárosi Közlöny 1925–1942., valamint 1945–1950. évfolyamai

הערות שוליים

  1. ^ A Belügyminisztérium 1908. évi 17798. sz. rendelete. MNL-OL 30794. mikrofilm 1239. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1908. év 10. oldal 41. sor.
  2. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 2149/1955. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-11-06.
  3. ^ "Fischer Józsefné Wachsmann Rozália halotti bejegyzése a Budapest III. kerületi polgári halotti akv. 34/1931. folyószáma alatt".
  4. ^ HU BFL - VII.18.d - 05/1062 - 1925 és Halász Alfréd házasságkötési bejegyzése.
  5. ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a Pesti Izraelita Hitközség házassági akv. 291/1888. folyószáma alatt".
  6. ^ "Halász Alfrédné Csaszka Franciska halotti bejegyzése a Budapest III. kerületi polgári halotti akv. 724/1910. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-11-06.
  7. ^ "Halász Alfréd és Csaszka Franciska házasságkötési bejegyzése a Budapest III. kerületi polgári házassági akv. 164/1910. folyószáma alatt".
  8. ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest V. ker. polgári akv. 598/1912. folyószám alatt.
  9. ^ "Pártügyek – Taggyűlés". Népszava. 53 (143): 15. 1925-06-28.
  10. ^ Lásd Népszava 1924. október – 1925. áprilisi számai: Munkáselőadások címszó alatt.
  11. ^ "Huszonnegyedik pártgyűlésünk – Az új pártvezetőség". Népszava. 54 (249): 17. 1926-11-03.
  12. ^ Köves Rózsa (1973). "Dr. Kis Jenő (1886–1938)". Budapest. 11. (1.): 32.
  13. ^ "Bizalmatlansági indítvány". Budapesti Hírlap. 46 (6): 7. 1928-01-08.
  14. ^ "Meghvók – Somogyi–Bacsó-emlékünnepély". Népszava. 58 (24): 10. 1930-01-30.
  15. ^ "A nyomdai munkások küldöttközgyűlése". Népszava. 54 (233): 10. 1926-10-14.
  16. ^ "A nyomdai munkások egyesülete évekint több mint egymillió pengőt fordít a tagok segélyezésére". Népszava. 60 (237): 4. 1932-11-03.
  17. ^ "Több mint 900.000 pengőt költött tavaly a nyomdai munkások egyesülete a tagok segélyezésére". Népszava. 62 (145): 13. 1934-07-01.
  18. ^ "Előkészítették a Grafikai Uniót a nyomdászok országos értekezletén". Népszava. 76 (85): 7. 1948-04-13.
  19. ^ "A fővárosi választások végleges eredménye". Budapesti Hírlap. 45 (116): 4. 1925-05-24.
  20. ^ "A közgazdasági bizottság alakuló ülése". Budapesti Hírlap. 45 (249): 11. 1925-11-04.
  21. ^ "A főváros közgyűlése". Budapesti Hírlap. 46 (107): 13. 1926-05-13.
  22. ^ "Értéktelen felszólalások a közgyűlésen". Budapesti Hírlap. 47 (95): 10. 1927-04-28.
  23. ^ "Botrányok a főváros közgyűlésén". Budapesti Hírlap. 47 (113): 12. 1927-05-19.
  24. ^ "Az új városi lakásbérleti szabályrendelet és a szociáldemokraták". Budapesti Hírlap. 47 (171): 12. 1927-07-30.
  25. ^ "Kiosztotta a főváros a Ferenc József jubileumi alapítvány ipari és kereskedelmi díjait". Budapesti Hírlap. 49 (124): 9. 1929-06-05.
  26. ^ "Megválasztották a főváros új bizottságait". Budapesti Hírlap. 50 (142): 4. 1930-06-26.
  27. ^ "Az új városatyák". Budapesti Hírlap. 51 (54): 4. 1931-03-07.
  28. ^ "Megválasztották a főváros bizottságait". Budapesti Hírlap. 50 (293): 2. 1930-12-24.
  29. ^ "A vásárpénztár 3–5 milliós deficitjének vállalása mellett döntött a főváros tanácsa". Budapesti Hírlap. 51 (114): 7. 1931-05-22.
  30. ^ "A közigazgatási bíróság elé viszik a kormány legújabb támadását a főváros ellen". Népszava. 60 (107): 5. 1932-05-26.
  31. ^ "Budapest főváros törvényhatósági bizottságának 1938. évi június 22-én (szerdán) tartott rendes közgyűlése". Fővárosi Közlöny. 49 (38): 1005. 1938-07-08.
  32. ^ "Budapest székesfőváros törvényhatósági bizottságának 1941. évi január 17-én (pénteken) tartott rendkívüli közgyűlése". Fővárosi Közlöny. 52 (4): 55–56. 1941-01-24.
  33. ^ Az 1941. évi XIX. törvénycikk a törvényhatósági bizottsági és a községi képviselőtestületi tagsági jogról, továbbá a gyakorlati közigazgatási vizsgára vonatkozó átmeneti szabályokról alapján
  34. ^ "Budapest székesfőváros törvényhatósági bizottságának 1942. évi január 30-án (pénteken) tartott rendes közgyűlése". Fővárosi Közlöny. 53 (7): 140. 1942-02-13.
  35. ^ l. Utólagos bejegyzések. Kiigazítások. c. szakaszt a házasságkötési anyakönyvi kivonatban.
  36. ^ "Közfelkiáltással szavazta meg Budapest népe 108 képviselőjét". Népszava. 73 (57): 3. 1945-04-04.
  37. ^ "A Szakszervezeti Tanács az egységes választás mellett". Népszava. 73 (181): 2. 1945-09-04.
  38. ^ "A nemzeti bizottságok szerepe". Népszava. 113 (213): 5. 1985-09-11.
  39. ^ Rajta kívül az elnökség: elnök: Tildy Zoltán, társelnökök: Szakasits Árpád, Rákosi Mátyás, Kovács Imre és Kossa istván, főtitkár: Rajk László. (Népszava, 1945. szeptember 5. 2. oldal.
  40. ^ "A munkáspártok vezetői a szakszervezeti egység mellett tettek hitet a Szakszervezeti Tanács első szabad kongresszusán". Népszava. 73 (256): 1. 1945-12-04.
  41. ^ "Magyar szakszervezeti küldöttség utazik Moszkvába". Népszava. 74 (74): 4. 1946-03-31.
  42. ^ "Magyarok a nemzetközi nyomdászértekezleten". Népszava. 75 (215): 10. 1947-09-21.
  43. ^ "Megtartotta első ülését a Szakszervezetek Országos Tanácsa". Népszava. 76 (244): 1. 1948-10-22.
  44. ^ "A három nyomdaipari szervezet utolsó, az új ipari szervezet első közgyűlése". Népszava. 76 (281): 3. 1948-12-05.
  45. ^ "A bányászok és nyomdaipari dolgozók kongresszusi határozata". Népszava. 76 (283): 7. 1948-12-08.
  46. ^ "Halász Alfréd". tortenelmitar.hu. אורכב מ-המקור ב-2016-02-04.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33679015אלפרד הלאס

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אלפרד_הלאס&oldid=2025272"