אלכסנדר פיינס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
PinesPortrait2007.JPG

אלכסנדר פיינס (נולד ב-22 ביוני 1945) הוא כימאי אמריקאי העוסק בתחום הספקטרוסקופיה ותהודה מגנטית גרעינית. מכהן כפרופסור באוניברסיטת קליפורניה בברקלי וכמדען במעבדה הלאומית לורנס ברקלי. פיינס זכה בפרס וולף לכימיה לשנת 1991.

פיינסנולד נולד בתל אביב[1] למיכאל ולנעמה, וגדל ברודזיה. ב-1967 סיים תואר ראשון במתמטיקה ובכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1968 יצא ללימודי דוקטורט בכימיה פיזיקלית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס שבארצות הברית אותם סיים ב-1972. באותה שנה הצטרף לסגל אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ב-1975 מונה לפרופסור חבר וב-1980 לפרופסור מן המניין. ב-1993 מונה לקתדרת הנשיא באוניברסיטה ומ-1998 הוא פרופסור מחקר בקתדרה על שם גלן תיאודור סיבורג. במקביל הוא מכהן כחוקר במעבדה הלאומית לורנס ברקלי ובמכון המחקר QB3.

פיינס הוא מחלוצי המחקר והיישום בתחום התהודה מגנטית גרעינית, יחד עם המנחה שלו במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ג'ון וואוו, המציא את שיטת קיטוב-הביניים והסחרור בזווית-הקסם. באוניברסיטת קליפורניה בברקלי המשיך את מחקריו בתחום שסייעו לפיתוח הענף.

פיינס הוא עמית זר בחברה המלכותית הבריטית וחבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.

נשוי לדיצה ואב לחמישה ילדים. בעבר היה נשוי לאיילה מלאך-פיינס.[2]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר פיינס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ American Men & Women of Science, Volume 5, Thomson/Gale, 2009
  2. ^ עופר אדרת, ידעה לאהוב, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2012
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0