אלכסנדר מיכאילוביץ' אורליקוב
| לידה |
5 במאי[6] 1919 אודסה, ברית המועצות  |
|---|---|
| פטירה |
2 במרץ 1945 (בגיל 25) ברלין |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1939–1945 (כ־6 שנים) |
| דרגה | לוטננט בכיר |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד פלוגת טנקים "T-34" | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
|
2 עיטורי הכוכב האדום (25.01.1944[1]; 31.07.1944[2] גיבור ברית המועצות (27.02.1945)[3] עיטור כוכב הזהב[4] עיטור לנין | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מסגר | |
| הנצחה | |
|
דיוקן ולוח זיכרון על קיר בית הספר בו למד באודסה (הוסרו עד 1995) בית הספר בו למד וסמטה לידו נקראו על שמו בבית הספר בו למד הוקמה "ברית של אורליקובצי" לתלמידים מחוננים שפגישותיו נערכו עם אמו סופיה כל עוד הייתה בחיים[5] | |
אלכסנדר מיכאילוביץ' (אנשל מויסייביץ') אוֹרְלִיקוֹב (ברוסית: Александр Михайлович (Аншель Моисеевич)Орликов; 5 במאי 1919 - 2 במרץ 1945) היה יהודי סובייטי שעוטר כגיבור ברית המועצות על פועלו כמפקד פלוגת טנקים של הצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
נולד בעיר אודסה במשפחת פועלים יהודים בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה. סיים בית ספר עם תקופת לימוד שבע שנים בעיר ובהמשך בית ספר מקצועי. עבד כמסגר במפעל לבניית מכונות בעיר.
ב-1939 התגייס משם לצבא האדום שם נרשם במסמכים כרוסי. ביוני 1941 לפי אחד המקורות[7] הגיע לחזית מלחמת העולם השנייה והשתתף בהגנת קייב. לפי מקור אחר, התחיל את המלחמה בחזית קרליה והמשיך להילחם בה עד 1 בינואר 1942[8]. נפצע ב-23 בפברואר 1943. לאחר השיקום סיים את מכללת הטנקים של עיר פושקין ששכן אז בעיר ריבינסק[9]. באותה השנה הצטרף למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.
במסגרת החזית האוקראינית הראשונה ב-25 בינואר 1944 עם יחידת טנקים הצליח לכבוש את הכפר אוחמאטוב, נפצע קלות ועל הפעולה הזו עוטר בעיטור "הכוכב האדום" הראשון[10].
ב-30 ביולי בקרב במהלך חציית ויסלה החליף מפקד הפלוגה שנפצע וקידם את צליחת ויסלה. בהמשך בקרב ליד פאקשיווניץ התקדם וחסם צליחה נגדית של וורמאכט ליד עיירת טרנובז'ג ועל הפעולות הללו עוטר בעיטור "הכוכב האדום" השני[11].
בקרבות בין 14 ל-21 בינואר 1945 פלוגת הטנקים בגדוד הטנקים מס' 3 של חטיבת הטנקים מס' 44 בגיס טנקים המעוטר מס' 11 בארמיית המשמר המשוריינת הראשונה של החזית הבלארוסית הראשונה בפיקודו פרצה את ההגנה של וורמאכט על נהר פיליצה מצידו הדרומי ולאחר שגילתה כי הגשרים עליו פוצצו ביצע עם הפלוגתו צליחת הנהר במקום רדוד ועזרו להשתלט על המאחז שהוקם קודם לכן. בהמשך פרץ ראשון לעיירה לונטשיץ. על כך בפקודת הנשיאות ברית המועצות הוחלט להעניק לו עיטור "גיבור ברית המועצות" ב-27 בפברואר 1945, עיטור כוכב הזהב ועיטור לנין. נפצע ב-21 בינואר בהמשך הקרבות והובל לבית חולים שדה[12].
נפטר ב-2 במרץ 1945. נקבר בסטארגארד בקבר מס' 55[13].
הערות שוליים
- ^ מידע מבסיס הנתונים "גבורת העם" (רוסית)
- ^ מידע מבסיס הנתונים "גבורת העם" (רוסית)
- ^ דף על שמו באתר "גיבורי המדינה" (רוסית)
- ^ מידע מבסיס הנתונים "גבורת העם" (רוסית)
- ^ אירמה אוליצקאיה, "מציאות שנולדה מאגדה", בפורטל עיתונאי אירואסיאתי "מגאליט" (רוסית)
- ^ מגזין "לחיים", מאי 1999 (רוסית)
- ^ סיפור על סיבת הענקת לו עיטור "גיבור ברית המועצות"
- ^ מידע מבסיס הנתונים "גבורת העם" (רוסית)
- ^ מידע מדף על המכללה באתר "חזית הטנקים 1939 - 1945: הכל על הטנקים והצוותים שלהם במלחמת העולם השנייה (רוסית)
- ^ מידע מבסיס הנתונים "גבורת העם" (רוסית)
- ^ מידע מבסיס הנתונים "גבורת העם" (רוסית)
- ^ מידע מבסיס הנתונים "גבורת העם" (רוסית)
- ^ מידע עליו בבסיס הנתונים של פצועים והרוגים של הצבא האדום במלחמת העולם השנייה "ממוריאל" (רוסית)
25625316אלכסנדר מיכאילוביץ' אורליקוב