אלכסנדר בוסטמנטה
 | |||||||
| אלכסנדר קלארק בוּסטַמָנְטֶה | |||||||
| לידה |
24 בפברואר 1884 הנובר, ג'מייקה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
6 באוגוסט 1977 (בגיל 93) אייריש טאון, ג'מייקה | ||||||
| מדינה | ג'מייקה | ||||||
| מקום קבורה | פארק הגיבורים הלאומיים, קינגסטון | ||||||
| מפלגה | מפלגת הלייבור של ג'מייקה | ||||||
| בת זוג | גלדיס לונגברידג' | ||||||
| http://www.alexanderbustamante.com/ | |||||||
| |||||||
| |||||||
סר ויליאם אלכסנדר קלארק בוּסטַמָנְטֶה (William Alexander Clarke Bustamante 24 בפברואר 1884 - 6 באוגוסט 1977) היה ראש ממשלתה הראשון של ג'מייקה מקבלת עצמאותה ב-1962 ועד 1967, לפני כן כיהן כראש השרים (1953-1955). בוסטמנטה הקים ב-1943 את מפלגת הלייבור של ג'מייקה ועמד בראשה עד 1974. נחשב גיבור לאומי בארצו.
תולדות חייו
נולד בהנובר, ג'מייקה לאם ממוצא מעורב ולאב ממוצא אירי-קתולי. שמו בלידתו היה ויליאם אלכסנדר קלארק, אולם הוא אימץ לו את השם בוסטמנטה על שם חבר ספרדי.
לאחר שבגר נסע בעולם ועבד בעבודות שונות בקובה ובארצות הברית. בשנת 1932 שב לג'מייקה והיה לפעיל מרכזי בתנועה הג'מייקנית לעצמאות וראש איגוד עובדי התעשייה. ב-1938 הצטרף למפלגת העם הלאומית (PNP) שאך נוסדה בראשות נורמן מנלי. יחד הובילו השניים מהלך לקבלת זכות הצבעה לאזרחי האי, שהוענקה לבסוף על ידי בריטניה ב-1944. ב-1940 נכלא בוסטמנטה בשל פעילותו. לאחר ששוחרר פרש ממפלגתו של מנלי והקים את מפלגת הלייבור (JLP). בבחירות הראשונות למועצה המחוקקת, שנערכו בדצמבר 1944 זכתה מפלגת הלייבור בראשות בוסטמנטה ב-22 מתוך 32 מושבי המועצה. מפלגת הלייבור זכתה ברוב במועצה גם בבחירות הבאות, ב-1949[1]. בוסטמנטה, שהחזיק בתיק התקשורת, הפך לראש הרשות המבצעת בפועל. בשנת 1953 יצר השלטון הבריטי באי את משרת ראש השרים ובוסטמנטה קיבל מעמד רשמי, בו החזיק עד לבחירות 1955, בהן עלתה מפלגת ה-PNP של מנלי לשלטון. בשנים 1947–1948 כיהן גם כראש עיריית קינגסטון. ב-1955 הוענק לו תואר אביר מסדר האימפריה הבריטית.
בתחילה תמך בוסטמנטה בקיום הפדרציה של איי הודו המערבית אולם לקראת סוף שנות החמישים דרש היפרדות ועצמאות מלאה של ג'מייקה. זאת בעוד המפלגה היריבה, ה-PNP של מנלי (שהייתה אז בעלת רוב במועצה), תמכה בהישארות באיחוד הפדרטיבי. ב-19 בספטמבר 1961 התקיים משאל עם בנושא ו-54.1% מהבוחרים צידדו בעמדת בוסטמנטה להיפרדות[1]. בבחירות שנערכו מיד לאחר מכן, באפריל 1962, זכתה ה-JLP של בוסטמנטה ב-50.04% מהקולות ועם קבלת העצמאות באוגוסט אותה שנה היה בוסטמנטה לראש ממשלתה הראשון של ג'מייקה העצמאית.
בוסטמנטה כיהן רשמית כראש ממשלה עד בחירות 1967, אולם למעשה פרש מחיים ציבוריים פעילים ב-1965 והעביר את סמכויותיו לדונלד סנגסטר. הוא המשיך לכהן באופן רשמי כראש מפלגתו עד 1974, אך במעמד סמלי בלבד. ב-1969 הוכרז רשמית כגיבור לאומי, יחד עם שותפו ויריבו במאבק לעצמאות, נורמן מנלי ופעיל זכויות השחורים, מרקוס גארבי.
בוסטמנטה נפטר ב-1977 בן 93 ונקבר בפארק הגיבורים הלאומיים בקינגסטון.
קישורים חיצוניים
- פרופיל באתר ג'מייקה, המדינה אותה אנו אוהבים
- ביוגרפיה באתר "Find a Grave"
- ביוגרפיה במרכז המידע של ג'מייקה
- ביוגרפיה באתר המפלגה
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 היסטוריה של הבחירות הכלליות בג'מייקה, ועדת הבחירות המרכזית של ג'מייקה
| ראשי ממשלת ג'מייקה | ||
|---|---|---|
| ראש השרים | אלכסנדר בוסטמנטה • נורמן מנלי (פרימייר, 1959-1962) | |
| ראשי ממשלה | אלכסנדר בוסטמנטה • דונלד סנגסטר • יו שירר • מייקל מנלי • אדוארד סיאגה • מייקל מנלי • פ. ג'. פטרסון • פורשיה סימפסון-מילר • ברוס גולדינג • אנדרו הולנס • פורשיה סימפסון-מילר • אנדרו הולנס | |
